הו כמה שרציתי זמיר!
אפילו זמיר שכנפו שבורה
אפילו כזה שיוכאל רק גרעינים
העיקר שישיר ואותי יזהיר.
הו כמה שרציתי זמיר!
אפילו טיפש וצעיר
ותמיד כשביקשתי אימא אמרה לי:
"שזמיר סתם מלכלך"
הו כמה רציתי זמיר!
כמובן שהכי כזה בצבע כחול עשיר
גם תוכי הייתי לוקח מיד
אח זמיר אותי הכי מזהיר
הוא כמה שרציתי זמיר!
רק זמיר חשבתי כל הזמן
בכל ערב היתפללתי
ועל הזמיר כל הזמן חשבתי
כשאבא חזר החזיק בידו כלוב
אבל הכלוב חי תוכי בו
יום שני, 21 ביוני 2010
חיות
נועה : " אני אוהבת חיות ורוצה שיהיה לי אוגר.
יש לי דג בצבע אפור-כסף שתפסתי עם שחר סגל בכנרת לפני -3 שנים ."
שחר : "אני אוהבת חיות ורוצה שיהיה לי אוגר.
יש לי-5 דגים קטנטנים ."
יש לי דג בצבע אפור-כסף שתפסתי עם שחר סגל בכנרת לפני -3 שנים ."
שחר : "אני אוהבת חיות ורוצה שיהיה לי אוגר.
יש לי-5 דגים קטנטנים ."
דעתי על השיר הו כמה רציתי כלב מאת:גיל
דעתי על השיר הוא שהשיר יפה והילד שכל הזמן ביקש כלב לא היה אכפת לו איזה .היה יפה אבל לא אהבתי את החלק שהוא קיבל חתול במקום כלב שהוא רצה כי זה עצוב קצת כי הוא לא קיבל את מה שרצה לאהוב אלה משהו אחר שהוא לא דומה קצת לכלב ההבדל פשוט ענק בניהם
אני אוהב חתולים כי:1)הם חמודים שאוהבים לישון על הרגליים של אחריים
2)הם לא שורטים אותך כי אתה בדלת נכנס
3)והם לא חיות כבדות כשרוצים להזיז אותם כי הם על הספא
4)ואם רוצים להזיז אז יש מקום שלוקחים והם לא מרגישים כאב וזזים לכל כיוון כדי להשתחרר
אני אוהב חתולים כי:1)הם חמודים שאוהבים לישון על הרגליים של אחריים
2)הם לא שורטים אותך כי אתה בדלת נכנס
3)והם לא חיות כבדות כשרוצים להזיז אותם כי הם על הספא
4)ואם רוצים להזיז אז יש מקום שלוקחים והם לא מרגישים כאב וזזים לכל כיוון כדי להשתחרר
מיכל ספוז'ניקוב וחן שולמן הו כמה שרציתי כלב
השיר מאוד מצחיק ואנו מאוד אהבנו אותו. למשל:הו כמה שרציתי כלב! (רק כלב ביקשתי כל הזמן) ובכל ערב התפללתי לכלב, ואבא הביא לי חתול קטן. זה קטע אהוב עלינו,אבל בעצם הכל יפה באותה מידה.
הכלבים של חן הם: שיצו ומעורבת ולהן קוראים מיקה וסוזי.
והכלבה של מיכל היא:לילי מעורבת.
ואנו מאוד אוהבות כלבים וחתולים בשבילינו הם מישהו שמבינים אותנו ולא סתם חיות.
אנו מוציאות אותם לפחות 3-2 פעמים ביום ולפעמים האימאות שלנו מוציאות אותם לפחות5-4 פעמים ביום.ואנו דואגות שיהיה להם אוכל ומים .
הכלבים של חן הם: שיצו ומעורבת ולהן קוראים מיקה וסוזי.
והכלבה של מיכל היא:לילי מעורבת.
ואנו מאוד אוהבות כלבים וחתולים בשבילינו הם מישהו שמבינים אותנו ולא סתם חיות.
אנו מוציאות אותם לפחות 3-2 פעמים ביום ולפעמים האימאות שלנו מוציאות אותם לפחות5-4 פעמים ביום.ואנו דואגות שיהיה להם אוכל ומים .
כלב
דעתנו על השיר היא: הסיפור היה נחמד הילד המסכן כל כך רצה כלב ואבא הביא חתול קטן ואני חושב שאם אני הייתי במקום הילד הייתי עצוב ומבואס.
אני (אילי) רוצה כלב זאב, הייתי מטפל בו באופן אחראי למשל מחנך ומאלף אותו כראוי, שישמור עלי ושאני יהיה חבר שלו.
ואני (ניר) רוצה אפרוח הייתי שם לו אוכל ומים והייתי מטפל בו כמו שצריך.
ניר ואילי (לא גמור)
אני (אילי) רוצה כלב זאב, הייתי מטפל בו באופן אחראי למשל מחנך ומאלף אותו כראוי, שישמור עלי ושאני יהיה חבר שלו.
ואני (ניר) רוצה אפרוח הייתי שם לו אוכל ומים והייתי מטפל בו כמו שצריך.
ניר ואילי (לא גמור)
הו כמה שרציתי כלב/ איתי קריסי ואיציק כהן
הדעה שלנו על השיר " הו כמה שרציתי כלב" הוא:
שהשיר בחרוזים יפים, והכתוב שם הוא מהניסיון של כל ילד שרצה שהוריו יקנו לו כלב.
השיר מביע את עמדתם של ילדים רבים בהומור ובצחוק.
אנחנו היינו רוצים שלשנינו יקנו כלב כי אנו אוהבים את ההתנהגות שלהם, את הנאמנות שלהם ואת האהבה שלהם אליך.
לדעתנו אהבה של ילד לחייתו היא אחד הדברים הכי יפים שיש. לראות ילד מתחבר עם בעל החיים שלו.
מספרים על החיות:
איציק: ליום הולדתי ה9 קנו לי ארנבת לבנה ויפה, עם עיניים אדומות וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון.
שיחקתי איתה ביחד, אהבתי אותה והיא אהבה אותי. היא הייתה ממשומעת, מאולפת ואפילו בחורף שהיה קר בחוץ עדיין היה לנו חם בלב. הלכנו עם המשפחה הרחוקה לפארק הירקון,לקחתי איתי את פאפי ברצועה. עשינו מנגל, ופאפי התקרבה לבשר כי רצתה לאכול אותו. החלטנו לקשור אותה לעץ ברצועה. הלכתי עם בני דודי לשחק, וכשחזרנו אמא שלי הייתה ליד פאפי, ופאפי גססה.
התחלתי לבכות ואז היא מתה. אמרתי לה מילים אחרונות, וקברנו אותה.
איתי ואיציק
שהשיר בחרוזים יפים, והכתוב שם הוא מהניסיון של כל ילד שרצה שהוריו יקנו לו כלב.
השיר מביע את עמדתם של ילדים רבים בהומור ובצחוק.
אנחנו היינו רוצים שלשנינו יקנו כלב כי אנו אוהבים את ההתנהגות שלהם, את הנאמנות שלהם ואת האהבה שלהם אליך.
לדעתנו אהבה של ילד לחייתו היא אחד הדברים הכי יפים שיש. לראות ילד מתחבר עם בעל החיים שלו.
מספרים על החיות:
איציק: ליום הולדתי ה9 קנו לי ארנבת לבנה ויפה, עם עיניים אדומות וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון.
שיחקתי איתה ביחד, אהבתי אותה והיא אהבה אותי. היא הייתה ממשומעת, מאולפת ואפילו בחורף שהיה קר בחוץ עדיין היה לנו חם בלב. הלכנו עם המשפחה הרחוקה לפארק הירקון,לקחתי איתי את פאפי ברצועה. עשינו מנגל, ופאפי התקרבה לבשר כי רצתה לאכול אותו. החלטנו לקשור אותה לעץ ברצועה. הלכתי עם בני דודי לשחק, וכשחזרנו אמא שלי הייתה ליד פאפי, ופאפי גססה.
התחלתי לבכות ואז היא מתה. אמרתי לה מילים אחרונות, וקברנו אותה.
איתי ואיציק
הו כמה שרציתי כלב לורן רזמוס וסנדרה סמטוב
השיר שר על ילד שרצה מאוד כלב אך אימו אמרה לו שכלב קר עושה ליכלוך אך כשבערב הוא היתכנן לכלב אבא הביא לו חתול השיר הוא מצחיק ומשעשע ונחמד אבל אני מעדיפה חיה אחרת הוא מאוד מתאים לילדים קטנים והוא גם קל לקריאה וברור
הו כמה רציתי גור חתולים
1. חתולים מתוקים ורכים
2. כיף לשחק איתם
3. הם לומדים לבד איפה הם מוצאים את האוכל ואיפה לעשות את הצרכים שלהם
4. קל לטפל בהם
הו כמה רציתי גור חתולים
1. חתולים מתוקים ורכים
2. כיף לשחק איתם
3. הם לומדים לבד איפה הם מוצאים את האוכל ואיפה לעשות את הצרכים שלהם
4. קל לטפל בהם
הו כמה שרציתי כלב\יהונתן גפן
לדעתנו השיר היה מאוד טוב ,ומה שהבנו מהשיר זה שבשיר לא היה לא משנה איזה כלב רק שיהיה לו כלב.
אבל בסוף הילד התפלל לכלב, ואז באותו ערב אבא שלו הביא לו חתול.
לנו יש כלבים ואנו מאוד אוהבים אותם ומטפלים בהם טוב.
לכלבים שלנו קוראים: מוקה, ולורנץ.
צח: היה לי יום הולדת הייתי בן 7 וסבא שלי הביא לי מתנה ופתאום ראיתי את מוקה ועליה סרט ואז קיבלתי אותה.
אלמוג: יום אחד אני ואח שלי הלכנו לקנות משהו ופתאום ראינו כלב מסתובב ברחוב , אז לקחנו אותו הבייתה וטיפלנו בו ואז מצאנו את הטלפון של האישה מצער בעלי חיים ולאחר מכן האישה אמרה: שבדיוק הוא ברח להם, ושאלנו אותה אם אפשר לאמץ אותו.
מגישים: אלמוג מזין וצח בן שושן.
אבל בסוף הילד התפלל לכלב, ואז באותו ערב אבא שלו הביא לו חתול.
לנו יש כלבים ואנו מאוד אוהבים אותם ומטפלים בהם טוב.
לכלבים שלנו קוראים: מוקה, ולורנץ.
צח: היה לי יום הולדת הייתי בן 7 וסבא שלי הביא לי מתנה ופתאום ראיתי את מוקה ועליה סרט ואז קיבלתי אותה.
אלמוג: יום אחד אני ואח שלי הלכנו לקנות משהו ופתאום ראינו כלב מסתובב ברחוב , אז לקחנו אותו הבייתה וטיפלנו בו ואז מצאנו את הטלפון של האישה מצער בעלי חיים ולאחר מכן האישה אמרה: שבדיוק הוא ברח להם, ושאלנו אותה אם אפשר לאמץ אותו.
מגישים: אלמוג מזין וצח בן שושן.
הו כמה שרציתי כלב !
לדעתי הספור הזה הוא ממש יפה בגלל שאני מאד אוהבת כלבים וזה מזכיר לי אותי שכל הזמן הייתי
מבקשת מההורים שלי כלב,עד שקיבלתי ביום הולדתי ואמא שלי עשתה לי הפתעה.
יש לי כלב וקוראים לו שוקו אני מטפלת בו כך:אני מורידה אותו,נותנת לו מים ואוכל
לוקחת אותו לווטרינר (כשצריך לעשות לו חיסון או שהוא חולה.
בשעות הפנאי אני משחקת איתו ולפעמים מתי שאני הולכת לבית ספר אחר הצהריים אני
לוקחת אותו איתי לבית ספר,וגם לפעמים לפעמים לפנות ערב אני ואחותי משחקות איתו מסירות בכדור ומשגעות
אותו.ואז בלילה שאני ואחותי הולכות לישון אז המיטה שלו נמצאת אצלנו בחדר ואנחנו ישנות איתו שהוא לידנו.
מבקשת מההורים שלי כלב,עד שקיבלתי ביום הולדתי ואמא שלי עשתה לי הפתעה.
יש לי כלב וקוראים לו שוקו אני מטפלת בו כך:אני מורידה אותו,נותנת לו מים ואוכל
לוקחת אותו לווטרינר (כשצריך לעשות לו חיסון או שהוא חולה.
בשעות הפנאי אני משחקת איתו ולפעמים מתי שאני הולכת לבית ספר אחר הצהריים אני
לוקחת אותו איתי לבית ספר,וגם לפעמים לפעמים לפנות ערב אני ואחותי משחקות איתו מסירות בכדור ומשגעות
אותו.ואז בלילה שאני ואחותי הולכות לישון אז המיטה שלו נמצאת אצלנו בחדר ואנחנו ישנות איתו שהוא לידנו.
הו כמה שרציתי כלב!
קוראים יקרים,
היום נספר לכם על הסיפור "הו כמה שרציתי כלב!"
דעתנו על השיר הוא שהשיר מאוד מתחבר לילדים שרוצים כלב וההורים שלהם לא מרשים להם.הוא מצחיק מאוד יפה וגם קצת משעמם...
אני רוצה את החיה .......
שרון: אני רוצה כלב מסוג לברדור גזעי גור כי הוא חמוד ונאמן ונעים לחיים.
נטלי: ארנב כי הוא חמוד ולהחזיק אותו,ללטף אותו ולאכיל אותו.
עדי: אני רוצה אוגר כי הוא חית מחמד חמודה, קטנה והוא מאוד חברתי.
היום נספר לכם על הסיפור "הו כמה שרציתי כלב!"
דעתנו על השיר הוא שהשיר מאוד מתחבר לילדים שרוצים כלב וההורים שלהם לא מרשים להם.הוא מצחיק מאוד יפה וגם קצת משעמם...
אני רוצה את החיה .......
שרון: אני רוצה כלב מסוג לברדור גזעי גור כי הוא חמוד ונאמן ונעים לחיים.
נטלי: ארנב כי הוא חמוד ולהחזיק אותו,ללטף אותו ולאכיל אותו.
עדי: אני רוצה אוגר כי הוא חית מחמד חמודה, קטנה והוא מאוד חברתי.
כמה שרציתי כלב
לדעתי השיר הוא יפה ומצחיק כי הילד הוא כמונו בגלל ש גם אנחנו
רוצים כלב ולא מסכימים.
והשיר מראה שהכלב הוא חברו הטוב של האדם.
אני הייתי מעדיף כלב כי כיף לשחק איתו,
והוא יותר נאמן,
הוא לא שורט כמו חתול,
והוא יעזור לך בשעת צרה.
מאת הלל ובן.
רוצים כלב ולא מסכימים.
והשיר מראה שהכלב הוא חברו הטוב של האדם.
אני הייתי מעדיף כלב כי כיף לשחק איתו,
והוא יותר נאמן,
הוא לא שורט כמו חתול,
והוא יעזור לך בשעת צרה.
מאת הלל ובן.
כמה שרציתי כלב-עידו ישעיה ודין אורן ה2
כמה שרציתי כלב
אריק איינשטיין
מילים: יהונתן גפן
לחן: יוני רכטר
הו כמה שרציתי כלב!
(אפילו כלב מסכן וקטן)
אפילו כזה שאוכל רק עשב,
העיקר שינבח ויהיה נאמן.
הו כמה שרציתי כלב!
(אפילו טיפש ושעיר ונמוך)
תמיד כשביקשתי אמא אמרה לי:
"כלב עושה רק לכלוך."
הו כמה שרציתי כלב!
(כמובן שהכי- כלב זאב)
גם בולדוג הייתי לוקח תכף,
אפילו מפודל הייתי מתלהב.
הו כמה שרציתי כלב!
(רק כלב ביקשתי כל הזמן)
בכל ערב התפללתי לכלב,
ואבא הביא לי חתול קטן.
אנו חושבים על הסיפור...
אנו חושבים שהסיפור הו כמה שרציתי כלב הוא סיפור מצחיק הפכפך ומשעשע.
הסיפור הזה על ילד שתמיד רצה כלב ולבסוף קיבל חתול.
כלב או חתול מה אתם הייתם רוצים??
דין: אני הייתי מעדיף כלב על פני חתול כי כלב יותר נאמן יותר חמוד ולא שורט.
עידו:אני הייתי מעדיף כלב על פני חתול כי כלב יותר נאמן ויודע לשחק לתקשר ולהבין את שפת גופינו לפי דעתי כלב יותר חמוד והרבה יותר כפי לעומת זאת חתול סורט ולא תמיד מקשיב.
אריק איינשטיין
מילים: יהונתן גפן
לחן: יוני רכטר
הו כמה שרציתי כלב!
(אפילו כלב מסכן וקטן)
אפילו כזה שאוכל רק עשב,
העיקר שינבח ויהיה נאמן.
הו כמה שרציתי כלב!
(אפילו טיפש ושעיר ונמוך)
תמיד כשביקשתי אמא אמרה לי:
"כלב עושה רק לכלוך."
הו כמה שרציתי כלב!
(כמובן שהכי- כלב זאב)
גם בולדוג הייתי לוקח תכף,
אפילו מפודל הייתי מתלהב.
הו כמה שרציתי כלב!
(רק כלב ביקשתי כל הזמן)
בכל ערב התפללתי לכלב,
ואבא הביא לי חתול קטן.
אנו חושבים על הסיפור...
אנו חושבים שהסיפור הו כמה שרציתי כלב הוא סיפור מצחיק הפכפך ומשעשע.
הסיפור הזה על ילד שתמיד רצה כלב ולבסוף קיבל חתול.
כלב או חתול מה אתם הייתם רוצים??
דין: אני הייתי מעדיף כלב על פני חתול כי כלב יותר נאמן יותר חמוד ולא שורט.
עידו:אני הייתי מעדיף כלב על פני חתול כי כלב יותר נאמן ויודע לשחק לתקשר ולהבין את שפת גופינו לפי דעתי כלב יותר חמוד והרבה יותר כפי לעומת זאת חתול סורט ולא תמיד מקשיב.
"הכלב הוא חברו הטוב של האדם"
חיית מחמד
אני רוצה שיהיה לי כלב בגלל שלדעתי כלבים הם חמודים וקל לאלף אותם והם חכמים ולא מזיקים והם מאוד נאמנים.
יום שני, 14 ביוני 2010
סיפור הדינר הגזול,למה חשוב לתת צדקה(איציק כהן)
בסיפור הדינר הגזול מסופר על איש עני שעבד אצל רב כלשהו יום אחד מצא דינר אחד ולקח אותו
עבר זמן מה והחליט לקנות בדינר קצת סחורה,את הסחורה מכר ברווח וכך המשיך קנה ומכר סחורות,
האיש התעשר ונודע לו שם של עשיר גדול אבל גם שם של קמצן שלא נותן צדקה.
אחרי כמה שנים באו על האיש אסונות רבים הוא איבד את רכושו אוניותיו ואפילו את ביתו וכספו.
כל מה שנגע בו לא הצליח לו,הוא נהיה אדם עני.
אז הוא הבין שבגלל הדינר הגזול קיבל מזל רע,החליט להחזיר את הדינר לבעליו.
אשתו נתנה לו את טבעת הנישואים שלה כדי שימכור אותה ויחזיר את הדינר הגזול.
הלך האיש ונודע לו שהאיש שלקח ממנו את הדינר גר בארץ ישראל.
הוא נדד לארץ ישראל והגיע לרב אחד היא סיפר לרב את כל סיפורו הרב אמר לו שיחזור מחר בבוקר אליו ויתן לו תשובה.
האיש חזר אליו,והיו איתו עוד כמה רבנים בחדר הסתבר שאחד הרבנים היה בנו של הרב שלקח ממנו את הדינר הגזול.
הוא נתן לו את הדינר הגזול והרב הזה החזיר לו את הדינר ובירך אותו שירוויח מהדינר הזה כמו הדינר הקודם.
וכך היה הרוויח כסף רב כמו הפעם הקודמת אך גם לא היה קמצן.
דעתי על נתינת צדקה:
לדעתי צריך לתת צדקה כי יש אנשים רבים שאין להם כסף והם לא יכולים להתפרנס ולהרויח כסף,
בתורה רשום שצריך לתת צדקה לעניים ולהשאיר חלקים מהשדה כדי שענים יוכלו לבוא ולקחת קצת אוכל.
עבר זמן מה והחליט לקנות בדינר קצת סחורה,את הסחורה מכר ברווח וכך המשיך קנה ומכר סחורות,
האיש התעשר ונודע לו שם של עשיר גדול אבל גם שם של קמצן שלא נותן צדקה.
אחרי כמה שנים באו על האיש אסונות רבים הוא איבד את רכושו אוניותיו ואפילו את ביתו וכספו.
כל מה שנגע בו לא הצליח לו,הוא נהיה אדם עני.
אז הוא הבין שבגלל הדינר הגזול קיבל מזל רע,החליט להחזיר את הדינר לבעליו.
אשתו נתנה לו את טבעת הנישואים שלה כדי שימכור אותה ויחזיר את הדינר הגזול.
הלך האיש ונודע לו שהאיש שלקח ממנו את הדינר גר בארץ ישראל.
הוא נדד לארץ ישראל והגיע לרב אחד היא סיפר לרב את כל סיפורו הרב אמר לו שיחזור מחר בבוקר אליו ויתן לו תשובה.
האיש חזר אליו,והיו איתו עוד כמה רבנים בחדר הסתבר שאחד הרבנים היה בנו של הרב שלקח ממנו את הדינר הגזול.
הוא נתן לו את הדינר הגזול והרב הזה החזיר לו את הדינר ובירך אותו שירוויח מהדינר הזה כמו הדינר הקודם.
וכך היה הרוויח כסף רב כמו הפעם הקודמת אך גם לא היה קמצן.
דעתי על נתינת צדקה:
לדעתי צריך לתת צדקה כי יש אנשים רבים שאין להם כסף והם לא יכולים להתפרנס ולהרויח כסף,
בתורה רשום שצריך לתת צדקה לעניים ולהשאיר חלקים מהשדה כדי שענים יוכלו לבוא ולקחת קצת אוכל.
הדינר הגזול
קוראים יקרים,
היום נספר לכם על הסיפור הדינר הגזול.
תוכן הסיפור:
בסיפור מסופר על עובד בשם ראובן. עובד זה גנב דינר 1 המעסיק שלו וכך קנה בשוק בזול ומכר ביוקר עד שהרויח המון כסף וזהב והפך לעשיר. בעיר יצא לו שם של נוכל וקמצן. יום אחד אחרי שהיתחתן אחרי 18 שנה אז הגלגל התחלף לו וניהיה לו מזל רע. אז לקחו לו את הבית, נשרף לו מקום האיכסון והוא הפך להיות עני. אישתו נתנה לו את טבעת הנישואים שימקור אותה, ירביח דינר ויחזיר למעביד שלו שהיה נער בכך יגמר לו המזל הרע. הוא מכר את טבעת הנישואים של אישתו וקיבל את הדינר , והלך לחפש את ר' אברהם מטולדו. הוא שאל אנשים בעיר היכן נמצא ר' אברהם מטולדו ונודה לו שהוא עלה לארץ ישראל, כדי שהמזל הרע שלו יעבור החליט ראובן שהוא ומשפחתו יעלו לארץ ישראל. כשמצא את ביתו של ר' אברהם מטולדו גילה שהוא לא נמצא לא בנו. כאשר הוא גילה ש ר' אברהם מטולדו נפתר הוא נתן לבנו את הדינר.
היום נספר לכם על הסיפור הדינר הגזול.
תוכן הסיפור:
בסיפור מסופר על עובד בשם ראובן. עובד זה גנב דינר 1 המעסיק שלו וכך קנה בשוק בזול ומכר ביוקר עד שהרויח המון כסף וזהב והפך לעשיר. בעיר יצא לו שם של נוכל וקמצן. יום אחד אחרי שהיתחתן אחרי 18 שנה אז הגלגל התחלף לו וניהיה לו מזל רע. אז לקחו לו את הבית, נשרף לו מקום האיכסון והוא הפך להיות עני. אישתו נתנה לו את טבעת הנישואים שימקור אותה, ירביח דינר ויחזיר למעביד שלו שהיה נער בכך יגמר לו המזל הרע. הוא מכר את טבעת הנישואים של אישתו וקיבל את הדינר , והלך לחפש את ר' אברהם מטולדו. הוא שאל אנשים בעיר היכן נמצא ר' אברהם מטולדו ונודה לו שהוא עלה לארץ ישראל, כדי שהמזל הרע שלו יעבור החליט ראובן שהוא ומשפחתו יעלו לארץ ישראל. כשמצא את ביתו של ר' אברהם מטולדו גילה שהוא לא נמצא לא בנו. כאשר הוא גילה ש ר' אברהם מטולדו נפתר הוא נתן לבנו את הדינר.
הדינר הגזול לורן וסנדרה
היה בחור שקרו לו: " ראובן אלנקוה" שהיה מהעיר "אזמיר" והוא עבד אצל אדונו שקראו לו: "תדיר ביושר" יום אחד ראה הבחור את הבוס שלו סופר כספים ממלא חשבונות ועוד ...
תוכן הסיפור הדינר הגזול מאת: צח וגיל
היה שולייה עני לאיש סוחר שהוא היה עשיר ויום אחד העני ראה את העשיר סופר את כספו ושם במזוודה.
אחרי שהעשיר הלך העני ראה דינר עשוי זהב.
הוא לקח אותו ולקח לביתו שם חשב 7 ימים להחזיר את הדינר או לא להחזיר אותו כי היה עני וזקוק לכסף אחרי שהחליט להחזירו לבעליו
אחרי שהעשיר הלך העני ראה דינר עשוי זהב.
הוא לקח אותו ולקח לביתו שם חשב 7 ימים להחזיר את הדינר או לא להחזיר אותו כי היה עני וזקוק לכסף אחרי שהחליט להחזירו לבעליו
הדינר הגזול
הכול התחיל כאשר היו שני עובדים אחד היה "הבוס" אברהם מטולדו הייתה לו שוליייה בשם ראובן אלנקוה.
יום אחד עסק הבוס בחשבונות וכספים במשך שעות רבות. כאשר גמר עם החשבונות הניח את כל הכסף בארגז ברזל, נעל אותו עם מפתח והלך. כשהגיע השוליה שלו לסדר את המקום, מצא דינר אשר היה מוחבא בפתח של המושב שהבוס יושב, לקח אותו אך שוב הניח. ראובן התלבט אם לקחת את הדינר או לא כי היה לאברהם המון כסף בארגז. לקח אותו שוב אבל עדיין היסס אם לקחת לעצמו או להחזיר לבוס. שבוע שלם היה הדינר אצל השוליה ועדיין לא עשה כלום עם הדינר חוץ מלהחביא אותו במקום סתר. שהחליט להחזיר את הדינר הבוס כבר נסע לעיר אחרת ואברהם השוליה הבין שכבר מאוחר מידי
ניר אשר ואילי לוי
(יש המשך...)
יום אחד עסק הבוס בחשבונות וכספים במשך שעות רבות. כאשר גמר עם החשבונות הניח את כל הכסף בארגז ברזל, נעל אותו עם מפתח והלך. כשהגיע השוליה שלו לסדר את המקום, מצא דינר אשר היה מוחבא בפתח של המושב שהבוס יושב, לקח אותו אך שוב הניח. ראובן התלבט אם לקחת את הדינר או לא כי היה לאברהם המון כסף בארגז. לקח אותו שוב אבל עדיין היסס אם לקחת לעצמו או להחזיר לבוס. שבוע שלם היה הדינר אצל השוליה ועדיין לא עשה כלום עם הדינר חוץ מלהחביא אותו במקום סתר. שהחליט להחזיר את הדינר הבוס כבר נסע לעיר אחרת ואברהם השוליה הבין שכבר מאוחר מידי
ניר אשר ואילי לוי
(יש המשך...)
יום שני, 7 ביוני 2010
כנגד כל הסיכויים
לדעתי צריך להתייחס לאנשים מוגבלים כאנשים רגילים ולעזור להם ולא ללעוג להם על שהם לא יכולים לעשות פעולות שבני אדם רגילים (בלי בעיות) יכולים לעשות וצריך גם לעודד אותם ולא צריך לשפוט אותם לפי המוגבליות שלהם או ההתנהגות שלהם כמו הלן קלר שאנשים חשבו שהיא לא תצליח כי היא הייתה אילמת,חירשת ועיוורת אבל בכל זאת היא כתבה 12 ספרים למדה באוניברסיטה והפכה כסמל לכל האנשים עם מוגבליות שונות והראתה שגם בן אדם מוגבל יכול להיות משכיל כמו בן אדם רגיל.
הנער דוד וכדי הדבש
בימים ששאול היה מלך הייתה באשקלון על יד הפלישתים , אישה אלמנה שהיא מהעיבריות.
והאישה הייתה יפה מאוד והיה לה כסף רב אשר בעלה העשיר הביא לה בירושה אחרי מותו.
ויראה אותה נציב פלישתים וירימו ידים על ישראל ויעשו כרצונם. ותפחד האישה מאוד והיא קמה ואספה את כל שקלי הזהב , כספה , ואוצרותיה ושמה אותם בכדי חרס ומעל האוצרות מילאה דבש עד סוף הכדים כדי שלא יחשדו שיש שם משהו. והביאה אותם בסתר לשכן שלה העברי שהיה מודע לכך שבעלה מת ולא סיפרה לאיש שהחביאה את אוצרותיה בכדים. ובלילה הזה ברחה ויצאה מהעיר והאיש שהיא נתנה לו את הכדים שם אותם בפינת החדר ושכח מהם. אחרי כמה שנים עשה האיש משתה גדול בביתו , כי בנו מצא לו אישה להתחתן איתה. הוא שם דבש על השולחן ואל נשאר עוד והוא נזכר בכדים שהביאה שכנתו האישה האלמנה , הכניס ידיו פנימה , ובמקום דבש מצא שם הרבה כסף , זהב ועוד כמה אוצרות , גנב לעצמו ולא סיפר לאיש. מגישות : נועה עובדיה ושחר סגל ה'2
מאת:הלל ובן
הנער דוד וכדי הדבש
פעם היתה אישה יפת מראה ותואר והיה לה המון כסף והיא היתה אלמנה.
היתה מלחמה אז היא פחדה שהפלישתים יגנבו לה את כל הכסף אז היא לקחה כמה כדי דבש ושמה שם את הכסף ועל זה את הדבש ואז היא נתנה את הכדים לשכן שלה העיברי.
פעם אחת היתה בבית של השכן סעודה ונגמר להם הדבש אז הוא הלך לדבש שנתנה לו השכנה ואז הוא הכניס את היד לתוך הכד ומצה שם מטבעות זהב הוא לכח את כל הכסף ואכבי את הכסף.
נגמרה המלחמה והאלמנה לקחה בחזרה את הכדים וגילתה שנעלם הכסף.
היא הלכה לשאול וסיפרה לו את המעשה,שאול שאל אם יש עדים שהיא שמה שם כסף
היא אמרה לו לא והוא אמר לה שהוא לא יכול לעזור לה ושתלך.
היא הלכה ופגשה נער בדרך והוא שאל אותה מה קרה והיא סיפרה לו את המעשה,
הוא אמר בואי נלך לשאול ונבקש שאני יהיה השופט.
הוא לקח את הכדים וניפץ אחד, אחד ומצא שם שתי מטבעות זהב,
ואמר הינה מצאתי את השקלים הוא האשם
הנער דוד וכדי הדבש
פעם היתה אישה יפת מראה ותואר והיה לה המון כסף והיא היתה אלמנה.
היתה מלחמה אז היא פחדה שהפלישתים יגנבו לה את כל הכסף אז היא לקחה כמה כדי דבש ושמה שם את הכסף ועל זה את הדבש ואז היא נתנה את הכדים לשכן שלה העיברי.
פעם אחת היתה בבית של השכן סעודה ונגמר להם הדבש אז הוא הלך לדבש שנתנה לו השכנה ואז הוא הכניס את היד לתוך הכד ומצה שם מטבעות זהב הוא לכח את כל הכסף ואכבי את הכסף.
נגמרה המלחמה והאלמנה לקחה בחזרה את הכדים וגילתה שנעלם הכסף.
היא הלכה לשאול וסיפרה לו את המעשה,שאול שאל אם יש עדים שהיא שמה שם כסף
היא אמרה לו לא והוא אמר לה שהוא לא יכול לעזור לה ושתלך.
היא הלכה ופגשה נער בדרך והוא שאל אותה מה קרה והיא סיפרה לו את המעשה,
הוא אמר בואי נלך לשאול ונבקש שאני יהיה השופט.
הוא לקח את הכדים וניפץ אחד, אחד ומצא שם שתי מטבעות זהב,
ואמר הינה מצאתי את השקלים הוא האשם
הנער דוד וכדי הדבש
בימי שאול המלך אז כשהייתה המלחמה באשקלון והפלישתים הייתה אישה אלמנה והאישה הייתה יפת מראה והיה לה הרבה כסף אשר בעלה אישאיר לה לפני שניפטר וניצב פלישתים ונציב פלישתים ושלח עניו תכנן דברים רעים אליה כי פעם לא ידע
עוד יד שאול בפלישתים והם שלטים בישראל ועושים בהם כרצונם.
ותפחד האישה מאוד לנפשה ותקום ותאסוף את כל שקלי הזהב וטמנה אותם בכדי דבש ומילתה את הכדים בדבש כך שלא יראו את המטבעות ותביא אותם לשכנה,הוא מכיר את בעלה . ותיתן לו את הכ
עוד יד שאול בפלישתים והם שלטים בישראל ועושים בהם כרצונם.
ותפחד האישה מאוד לנפשה ותקום ותאסוף את כל שקלי הזהב וטמנה אותם בכדי דבש ומילתה את הכדים בדבש כך שלא יראו את המטבעות ותביא אותם לשכנה,הוא מכיר את בעלה . ותיתן לו את הכ
הנער דוד וכדי הדבש
הנער דוד וכדי הדבש-סיפור/חיים נחמן ביאליק
בזמן מלוכת שאול ישבה באשקלון ליד ארץ פלישתים אלמנה עברית.
האלמנה יפה מאוד וחכמה והיא בעלת כסף רב אשר ניתן לה מבעלה לאחר שמת.
באותה התקופה הפלישתים היו העם החזק ביותר מעל ישראל ויכלו לשלוט בהם.
האישה פחדה מין הפלישתים שיקחו לה את כספה אז היא החביאה את כספה בכדים מלאים בדבש, היא לקחה אותם אל שכנה העברי והוא הסכים לשמור עליהם לאחר מכן להחביא אותם.הוא החביא אותם ולאחר זמן מה שכח מהם.
יום אחד ערך משתה בביתו וחילק לאורחיו דבש אך הדבש הספיק רק לחצי מין האנשים.
הוא נזכר שהאישה הביאה לו כדי דבש ואמר לעצמו אני אקח ומחר אחזיר.
הוא הלך והוציא חלק מין הדבש וראה כי יש בו מטבעות כסף וזהב,הוא לקח את כל הכסף והמשיך להתנהג כרגיל.
לאחר זמן מה שאול עשה מלחמה על פלישתים ועשה בהם מכה גדולה ולא היו יותר הם על ישראל.
חזרה האישה אל שכנה וביקשה ממנו את כדי הדבש.הוא נתן לה את הכדים עם דבש אך ללא האוצרות.
היא הלכה לשופט והוא ישר שאל אותה האם יש לה עדים לכך והיא ענתה שלא, והוא אמר לה לכי אל המלך.
המלך גם לא הסכים בגלל שלא היו לה עדים,ושלח אותה לכהנים,גם הם לא הסכימו לבוא לעזרת.
מאת דין ועידו ישעיה
בזמן מלוכת שאול ישבה באשקלון ליד ארץ פלישתים אלמנה עברית.
האלמנה יפה מאוד וחכמה והיא בעלת כסף רב אשר ניתן לה מבעלה לאחר שמת.
באותה התקופה הפלישתים היו העם החזק ביותר מעל ישראל ויכלו לשלוט בהם.
האישה פחדה מין הפלישתים שיקחו לה את כספה אז היא החביאה את כספה בכדים מלאים בדבש, היא לקחה אותם אל שכנה העברי והוא הסכים לשמור עליהם לאחר מכן להחביא אותם.הוא החביא אותם ולאחר זמן מה שכח מהם.
יום אחד ערך משתה בביתו וחילק לאורחיו דבש אך הדבש הספיק רק לחצי מין האנשים.
הוא נזכר שהאישה הביאה לו כדי דבש ואמר לעצמו אני אקח ומחר אחזיר.
הוא הלך והוציא חלק מין הדבש וראה כי יש בו מטבעות כסף וזהב,הוא לקח את כל הכסף והמשיך להתנהג כרגיל.
לאחר זמן מה שאול עשה מלחמה על פלישתים ועשה בהם מכה גדולה ולא היו יותר הם על ישראל.
חזרה האישה אל שכנה וביקשה ממנו את כדי הדבש.הוא נתן לה את הכדים עם דבש אך ללא האוצרות.
היא הלכה לשופט והוא ישר שאל אותה האם יש לה עדים לכך והיא ענתה שלא, והוא אמר לה לכי אל המלך.
המלך גם לא הסכים בגלל שלא היו לה עדים,ושלח אותה לכהנים,גם הם לא הסכימו לבוא לעזרת.
מאת דין ועידו ישעיה
הנער דוד וכדי הדבש/איציק כהן ואיתי קריסי (משוכתב)
בימים שבהם שאול היה מלך, הייתה אישה אלמנה באשקלון שגרה ליד הפלישתים למרות שהייתה עברייה.
האישה הייתה יפה מאוד ועשירה מהכסף שקיבלה מבעלה העשיר שמת. ראה אותה שליט פלישתי ורצה להינשא לה כדי לקבל את כספה. האישה פחדה ממנו וברחה ואת כספה שמה בכדים מלאים דבש, ואת הכדים הביאה לשכנה העיברי שהכיר אותה ואת בעלה ולא אמרה שבתוך הכדים היה כסף.בלילה ההוא ברחה האישה מן העיר והאיש שקיבל את הכדים שכח מהם.
יום אחד עשה האיש סעודה והביא לאורחים מעט דבש, הדבש לא הספיק לכולם ולפתע נזכר האיש בכדים שהביאה לו האלמנה.
האיש לקח מן הכדים מעט דבש וגילה שבכדים יש הרבה מטבעות כסף. כשהאיש ראה את הזהב החליט לגנוב את הכסף ולמלא בכדים דבש, ואף אחד לא ידע.
עברו ימים ושאול נלחם בפלישתים, שאול הרג להם חיילים רבים וביניהם שליט הפלישתים. שמעה זאת האישה וברכה את האלוהים על כך. הלכה אישה לעיר שלה לקחת בחזרה את כדיה. האיש הוציא את הכדים, לפני מספר עדים, ונתן לה אותם.
כשחזרה האישה לביתה, פתחה את הכדים וגלתה שאין בהם דבר מלבד דבש ובכתה. הלכה האישה לשופט העיר, ספרה לו את מה שקרה, ושאל אותה השופט: האם יש לך עדים לכך שהיה בכדים כסף ? ענתה האישה: לא. אמר השופט: אז אינני יכול לעזור לך לכי לשאול המלך אולי הוא יעזור לך. הלכה האישה לשאול, ספרה לו את המקרה והוא הפנה אותה לחכמי בית אל.
ספרה האישה את המקרה לחכמי בית אל, והם ענו לה כתשובת השופט.
חזרה האישה לעירה ובדרכה ראתה נערים משחקים. ניגש אליה אחד הנערים ושאל: מה קרה ? ספרה לו האישה את המקרה, ומרוב רחמיו עליה אמר לה שיעזור לה ושתלך לשאול לבקש משאול שישפוט פעם נוספת.
כשבא המלך שאל את האישה: זה הנער שהתפאר ואמר לך שיציל אותך ? אמר הנער: אלהים יעשה פה חסד ויעזור לאישה המסכנה. ציווה הנער להביא לו את הכדים המלאים בדבש שקבלה וגם שיבוא שכנה. שאל הנער את האיש: האם אלה הכדים שהביאה לך האישה ? ענה האיש: כן. הנער העביר את הדבש לכלים אחרים, וניפץ את הכדים אחד, אחד, ולפתע הבחינו האנשים בין ההריסות שיש שני מטבעות כסף. הרים הנער את המטבעות ואמר: הנה ההוכחות שהיה כאן כסף.
האיש החזיר לאישה את כל כספה וכל האנשים אמרו שרוח אלוהים איתו. שם הנער הוא דוד בן ישי שגדל להיות מלך ישראל.
האישה הייתה יפה מאוד ועשירה מהכסף שקיבלה מבעלה העשיר שמת. ראה אותה שליט פלישתי ורצה להינשא לה כדי לקבל את כספה. האישה פחדה ממנו וברחה ואת כספה שמה בכדים מלאים דבש, ואת הכדים הביאה לשכנה העיברי שהכיר אותה ואת בעלה ולא אמרה שבתוך הכדים היה כסף.בלילה ההוא ברחה האישה מן העיר והאיש שקיבל את הכדים שכח מהם.
יום אחד עשה האיש סעודה והביא לאורחים מעט דבש, הדבש לא הספיק לכולם ולפתע נזכר האיש בכדים שהביאה לו האלמנה.
האיש לקח מן הכדים מעט דבש וגילה שבכדים יש הרבה מטבעות כסף. כשהאיש ראה את הזהב החליט לגנוב את הכסף ולמלא בכדים דבש, ואף אחד לא ידע.
עברו ימים ושאול נלחם בפלישתים, שאול הרג להם חיילים רבים וביניהם שליט הפלישתים. שמעה זאת האישה וברכה את האלוהים על כך. הלכה אישה לעיר שלה לקחת בחזרה את כדיה. האיש הוציא את הכדים, לפני מספר עדים, ונתן לה אותם.
כשחזרה האישה לביתה, פתחה את הכדים וגלתה שאין בהם דבר מלבד דבש ובכתה. הלכה האישה לשופט העיר, ספרה לו את מה שקרה, ושאל אותה השופט: האם יש לך עדים לכך שהיה בכדים כסף ? ענתה האישה: לא. אמר השופט: אז אינני יכול לעזור לך לכי לשאול המלך אולי הוא יעזור לך. הלכה האישה לשאול, ספרה לו את המקרה והוא הפנה אותה לחכמי בית אל.
ספרה האישה את המקרה לחכמי בית אל, והם ענו לה כתשובת השופט.
חזרה האישה לעירה ובדרכה ראתה נערים משחקים. ניגש אליה אחד הנערים ושאל: מה קרה ? ספרה לו האישה את המקרה, ומרוב רחמיו עליה אמר לה שיעזור לה ושתלך לשאול לבקש משאול שישפוט פעם נוספת.
כשבא המלך שאל את האישה: זה הנער שהתפאר ואמר לך שיציל אותך ? אמר הנער: אלהים יעשה פה חסד ויעזור לאישה המסכנה. ציווה הנער להביא לו את הכדים המלאים בדבש שקבלה וגם שיבוא שכנה. שאל הנער את האיש: האם אלה הכדים שהביאה לך האישה ? ענה האיש: כן. הנער העביר את הדבש לכלים אחרים, וניפץ את הכדים אחד, אחד, ולפתע הבחינו האנשים בין ההריסות שיש שני מטבעות כסף. הרים הנער את המטבעות ואמר: הנה ההוכחות שהיה כאן כסף.
האיש החזיר לאישה את כל כספה וכל האנשים אמרו שרוח אלוהים איתו. שם הנער הוא דוד בן ישי שגדל להיות מלך ישראל.
יום ראשון, 6 ביוני 2010
טקס 150 שנה להולדת הרצל ולציונות
אנחנו בכיתה ה'2 התבקשנו להציג את הטקס לכבוד יום החינוך לשנת תש"ע. המורה שלנו אמרה לנו שהנושא הוא: 150 שנה להולדת הרצל והציונות. מבין התפקידים בהצגה אני קיבלתי את תפקיד ה"שרוליק"- הילד הישראלי שהרצל מסביר לו על פעם, ושרוליק מסביר לו על היום. התפקידים האחרים בהצגה היו של חלוצים, עולי העלייה השנייה, עולי העלייה השלישית הרביעית והחמישית, מבצעים שהיו להעפלת יהודים לארץ, ריקודים של עדות ועוד...
לרוב המשתתפים בטקס ( חוץ מהרצל ) היתה תלבושת חאקי או תלבושת של עדה מסוימת ( אבל אני הייתי צריך לחבוש "כובע טמבל" ), להרצל הייתה תלבושת מהודרת של חליפה, מגבעת וזקן.
לפני הטקס מעט נלחצתי אבל כשעליתי לבמה הכול כבר עבר וכך גם לכולם. הטקס היה מרשים מאוד ובסיום החגיגי שלו כל ילד בכיתה הפריח בלון בצבעים כחול ולבן.
התפקיד של "שרוליק" היה מהנה מאוד ואהבתי לשחק אותו.
מאת: איתי קריסי.
לרוב המשתתפים בטקס ( חוץ מהרצל ) היתה תלבושת חאקי או תלבושת של עדה מסוימת ( אבל אני הייתי צריך לחבוש "כובע טמבל" ), להרצל הייתה תלבושת מהודרת של חליפה, מגבעת וזקן.
לפני הטקס מעט נלחצתי אבל כשעליתי לבמה הכול כבר עבר וכך גם לכולם. הטקס היה מרשים מאוד ובסיום החגיגי שלו כל ילד בכיתה הפריח בלון בצבעים כחול ולבן.
התפקיד של "שרוליק" היה מהנה מאוד ואהבתי לשחק אותו.
מאת: איתי קריסי.
המכתב לאירנה
לאירנה,
הסיפור שלך מאוד מרגש. העובדה שעזבת את כל מה שהיה לך שם, בגרמניה. החיים הטובים, החברים, והכי חשוב המשפחה האוהבת והדואגת. את לא יהודייה והתגיירת רק בגלל שראית את הסבל שנגרם ליהודים ולא רצית להשתייך לגרמניה כי היא מעוללת לאנשים דבר כזה. זה דורש המון אומץ לקום ופשוט לברוח לארץ חדשה ולא מוכרת, שאין לך שום קשר אליה.
ממני,
איתי מכיתה ה'2 בבית ספר יהל"ם שברמת גן
הסיפור שלך מאוד מרגש. העובדה שעזבת את כל מה שהיה לך שם, בגרמניה. החיים הטובים, החברים, והכי חשוב המשפחה האוהבת והדואגת. את לא יהודייה והתגיירת רק בגלל שראית את הסבל שנגרם ליהודים ולא רצית להשתייך לגרמניה כי היא מעוללת לאנשים דבר כזה. זה דורש המון אומץ לקום ופשוט לברוח לארץ חדשה ולא מוכרת, שאין לך שום קשר אליה.
ממני,
איתי מכיתה ה'2 בבית ספר יהל"ם שברמת גן
יום שני, 31 במאי 2010
הלן קלר
הלן קלר היא סמל ודוגמה כי למרות שהייתה עיוורת וחירשת עדיין למדה באוניברסיטה, כתבה ספרים והרצתה בכל רחבי העולם. הלן קלר נולדה בשנת 1880 באלבמה שבארצות הברית. היא נולדה בריאה לחלוטין אך בגיל מסוים חלתה וכשהבריאה גילו הוריה כי הפכה לחירשת, עיוורת ואילמת. השנים שלאחר המחלה היו שנים קשות הלן קלר התנהגה בגסות. היא השתוללה, רגזה, הכתה ושברה משום שלא יכלה לבטא את עצמה כמו כל בן אדם אחר, בדיבור. הוריה של הלן קלר שכרו מורה ושמה אן סאליבן שאף היא סבלה מבעיות ראייה אך יכלה לקרוא אותיות מודפסות. אן לימדה את הלן להתנהג בצורה נאותה ולימדה אותה מילים בעזרת איות המילים על כף ידה.
יום אחד שעמדו ליד משאבה איתה אן את המילה "מים" על ידה, ואן הצליחה לאיית את המילה. זו הייתה פריצת הדרך הלימוד שלה. בשל התקדמותה למדה את כתב הברייל של העיוורים. אן ליוותה את הלן עד האוניברסיטה. הלן קלר הנציחה את קורות חייה ונפטרה בגיל 88 ואת סיפור חייה אפשר לראות כיום בקולנוע ובתיאטרון. הלן נקברה ליד מורתה ואתר קבורתה הפך למקום עלייה של הרבה אנשים.
בעקבות הלן קלר אנו חושבים שהמוגבלות היא רק מכשול בדרך ההצלחה. והמוגבל הוא לא אדם אחר מאתנו, הוא כמונו ומגיע לו יחס דומה כאחד האנשים בחברה.
לכן צריך לזכור שהנפש והרצון חזקים יותר מהגוף.
יום אחד שעמדו ליד משאבה איתה אן את המילה "מים" על ידה, ואן הצליחה לאיית את המילה. זו הייתה פריצת הדרך הלימוד שלה. בשל התקדמותה למדה את כתב הברייל של העיוורים. אן ליוותה את הלן עד האוניברסיטה. הלן קלר הנציחה את קורות חייה ונפטרה בגיל 88 ואת סיפור חייה אפשר לראות כיום בקולנוע ובתיאטרון. הלן נקברה ליד מורתה ואתר קבורתה הפך למקום עלייה של הרבה אנשים.
בעקבות הלן קלר אנו חושבים שהמוגבלות היא רק מכשול בדרך ההצלחה. והמוגבל הוא לא אדם אחר מאתנו, הוא כמונו ומגיע לו יחס דומה כאחד האנשים בחברה.
לכן צריך לזכור שהנפש והרצון חזקים יותר מהגוף.
מאת: איתי קריסי וניר אשר
ילדים עם קשיים
קוראים יקרים,
הפעם נספר לכם על ילדים שנולדו עם פגעים. הם יכולים להיות עם פיגור שיכלי, בעיות ראיה, בעיות שמיעה ויש גם ילדים עם כל הדברים ביחד. ודוגמה לכך היא הלן קלר שהייתה עם בעיית שמיעה ראייה ומתוצאה לכך הפכה להיות גם אילמת.אבל בזכותאיזו מורה אחת אן סליבן שהייתה עיוורת היא הצליחה להפוך את הלן לבן אדם כאילו רגיל בלי שום בעיות.
ילדים עם קשיים בחיים לא יכולים לעשות כל מה שאנחנו עושים:
עיוורים לא יכולים לקרוא, אלא לקרוא בכתב בריל.
חירשים לא יכולים לשמוע, אלא או במכשירי שמיעה או בספת הסימנים.
אילמים לא יכולים לדבר, אלא צריך ללמד אותם לדבר.
כל הילדים עם הבעיות הללו אינם יכולים לתפקד כרגיל אלא עם מיוחדים להם.
איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים עיוורים?
אנו צריכים ללמד אותם כתב ברייל ולהזהיר אותם מדברים מסוכנים.
איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים חירשים?
אנו צריכים לדבר איתם בשפת הסימנים.
איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים אימים ?
לנסות להבין את מה שהם אומרים ולתת להם הרגשת שיכות.
הפעם נספר לכם על ילדים שנולדו עם פגעים. הם יכולים להיות עם פיגור שיכלי, בעיות ראיה, בעיות שמיעה ויש גם ילדים עם כל הדברים ביחד. ודוגמה לכך היא הלן קלר שהייתה עם בעיית שמיעה ראייה ומתוצאה לכך הפכה להיות גם אילמת.אבל בזכותאיזו מורה אחת אן סליבן שהייתה עיוורת היא הצליחה להפוך את הלן לבן אדם כאילו רגיל בלי שום בעיות.
ילדים עם קשיים בחיים לא יכולים לעשות כל מה שאנחנו עושים:
עיוורים לא יכולים לקרוא, אלא לקרוא בכתב בריל.
חירשים לא יכולים לשמוע, אלא או במכשירי שמיעה או בספת הסימנים.
אילמים לא יכולים לדבר, אלא צריך ללמד אותם לדבר.
כל הילדים עם הבעיות הללו אינם יכולים לתפקד כרגיל אלא עם מיוחדים להם.
איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים עיוורים?
אנו צריכים ללמד אותם כתב ברייל ולהזהיר אותם מדברים מסוכנים.
איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים חירשים?
אנו צריכים לדבר איתם בשפת הסימנים.
איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים אימים ?
לנסות להבין את מה שהם אומרים ולתת להם הרגשת שיכות.
הלן קלר
הלן קלר 27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), נולדה בריאה וחלתה בגיל 19 חודשים לאחר המחלה גילו שהיא עיוורת אילמת וחירשת
למה ואיך עוזרים לאנשים שונים בחברה מאת: צח וגיל
עוזרים לאנשים שונים בחברה כי יש כאלה אנשים שהביאו דברים טובים כמו הלן קלר שהביאו ספרים חדשים ומעניינים לעולם והיא הייתה עיוורת חירשת ואילמת ולמרות הכל חייה כמעט כמו בן אדם רגיל. ומתה בגיל 88 ובגיל זה מתים אנשים שרואים שומעים ומדברים טוב. אז היום עוזרים במכונות ומורים מיוחדים לאנשים שונים בחברה שאולי היו אנשים גדולים בעתיד
אנשים עם מוגבלויות
יש אנשים בעלי צרכים מיוחדים כמו: עיוורות, חירשות, אילמות, ונכות.
לאנשים כאלה נותנים טיפול מיוחד כמו שמלמדים אותם איך להיתנהג, לתקשר ועוד.
כמו לדוגמא הלן קלר שהייתה חירשת עיוורת ואילמת. בגיל 19 חודשים היא חלתה וכתוצאה היא ניהייתה חירשתעיוורת ואילמת.כנגד לכל הסיכויים היא הצליחה לתקשר עם כל סובביה בעזרת אן סליבאן.
אן סליבאן לימדה אותה לתקשר בעזרת כתב ברייל ועוד.
לאנשים האלה מגיע טיפול מיוחד ומלא מביטוח לאומי.
לאנשים עם המוגבלויות מסוימות ויש להם עולם מהשלהם והם לא מיתנהגים כמו שבן אדם רגיל מתנהג ויש להם זכויות כמו לכולם. לפי דעתנו היא חזקה ,שבעת רצון והיא הצליחה להגשים את חלומה.
מאת:דין אורן ,הלל ברנוב ושחר סגל.
לאנשים כאלה נותנים טיפול מיוחד כמו שמלמדים אותם איך להיתנהג, לתקשר ועוד.
כמו לדוגמא הלן קלר שהייתה חירשת עיוורת ואילמת. בגיל 19 חודשים היא חלתה וכתוצאה היא ניהייתה חירשתעיוורת ואילמת.כנגד לכל הסיכויים היא הצליחה לתקשר עם כל סובביה בעזרת אן סליבאן.
אן סליבאן לימדה אותה לתקשר בעזרת כתב ברייל ועוד.
לאנשים האלה מגיע טיפול מיוחד ומלא מביטוח לאומי.
לאנשים עם המוגבלויות מסוימות ויש להם עולם מהשלהם והם לא מיתנהגים כמו שבן אדם רגיל מתנהג ויש להם זכויות כמו לכולם. לפי דעתנו היא חזקה ,שבעת רצון והיא הצליחה להגשים את חלומה.
מאת:דין אורן ,הלל ברנוב ושחר סגל.
הלן קלר חן שולמן ומיכל ספוז'ניקוב
לדעתינו אנשים מוגבלים צריכים להשתתף בחברה כמו כולם הרי הם עדיין אנשים, פשוט שונים או שחוש אחד חסר אצלהם.
למשל: הלן קרל הייתה תינוקת אשר נולדה כמו כולם אבל בגיל 19 חודשים נהייתה חרשת ועיוורת . הורייה חשבו שהיא ילדה תוקפנית ולא כמו כולם בגלל התנהוגתה. הוריה חשבו להכניס אותה למוסד סגור אך פנו לרופא מיוחד שהמליץ להם על מורה. למורתה קראו אן סיליבאן, והיא הייתה גם קצת עיוורת. היא לימדה את הלן לתקשר ולכתוב. ומילתה הראשונה של הלן הייתה ממממיי...ממממייים...... וסך הכל אנשים מוגבלים הם גם בני אדם אז צריך להתייחס אלהם עם עזרה ובלי עלבון. הם צריכים חיים כמו כולם.
ולסיכום: צריך לעזור ולשתף אנשים עם בעיות כי הם כמו כולנו.
למשל: הלן קרל הייתה תינוקת אשר נולדה כמו כולם אבל בגיל 19 חודשים נהייתה חרשת ועיוורת . הורייה חשבו שהיא ילדה תוקפנית ולא כמו כולם בגלל התנהוגתה. הוריה חשבו להכניס אותה למוסד סגור אך פנו לרופא מיוחד שהמליץ להם על מורה. למורתה קראו אן סיליבאן, והיא הייתה גם קצת עיוורת. היא לימדה את הלן לתקשר ולכתוב. ומילתה הראשונה של הלן הייתה ממממיי...ממממייים...... וסך הכל אנשים מוגבלים הם גם בני אדם אז צריך להתייחס אלהם עם עזרה ובלי עלבון. הם צריכים חיים כמו כולם.
ולסיכום: צריך לעזור ולשתף אנשים עם בעיות כי הם כמו כולנו.
התייחסות למוגבלות
אנחנו -גליה ודריה מתיחסות למוגבלות ממש בסדר. אם למשל היתה לנו חבר
ה עם מוגבלות אז היינו מתיחסות אליה הכי טובה שלנו כי אנחנו לא מבדילות בין יפות ולא יפות, בין אלה שלא יכולים ללכת ובין אלה שכן הולכים, אנו לא רוצים להפיל על הילדים המסכנים שלא יכולים לעשות כל מה שאנחנו יכולות לעשות כל מיני גדרות ממנו וגם זה לא הוגן מצידינו להתעלל ולצחוק עליהם. לדוגמא:הלן קלר הייתה עיוורת וחירשת בגלל שבגיל 19 חודשים חלתה במחלת חום קשה והפכה לילדה עם קשיים והיא המשיכה לחיות למרות כל הקשיים שהיא עברה אנו יודעים שהיא למדה בכיתה רגילה והילדים שם התיחסו עליה בכבוד רב.אנו גם יודעים שהיא הגיעה לגיל 88 ומתה גאה בעצמה.
ה עם מוגבלות אז היינו מתיחסות אליה הכי טובה שלנו כי אנחנו לא מבדילות בין יפות ולא יפות, בין אלה שלא יכולים ללכת ובין אלה שכן הולכים, אנו לא רוצים להפיל על הילדים המסכנים שלא יכולים לעשות כל מה שאנחנו יכולות לעשות כל מיני גדרות ממנו וגם זה לא הוגן מצידינו להתעלל ולצחוק עליהם. לדוגמא:הלן קלר הייתה עיוורת וחירשת בגלל שבגיל 19 חודשים חלתה במחלת חום קשה והפכה לילדה עם קשיים והיא המשיכה לחיות למרות כל הקשיים שהיא עברה אנו יודעים שהיא למדה בכיתה רגילה והילדים שם התיחסו עליה בכבוד רב.אנו גם יודעים שהיא הגיעה לגיל 88 ומתה גאה בעצמה. לסוף אנחנו מרגישות שאנו מתייחסות ממש יפה לאנשים מוגבלים ורוצות לעזור לאנשים כאלו.
יום שלישי, 25 במאי 2010
מכתב לאירנה
לאירנה,
קראתי את סיפורך ולדעתי המעשה שלך היה מאוד אמיץ והחלטי.
לדעתי לעבור לדת אחרת ולחיות בארץ אחרת זה מאוד קשה.
את יודעת להביע את העמדה שלך ולא אכפת לך מי מה שהאנשים יגידו על מעשייך.
כל הכבוד לך!
מסתיו ששון
קראתי את סיפורך ולדעתי המעשה שלך היה מאוד אמיץ והחלטי.
לדעתי לעבור לדת אחרת ולחיות בארץ אחרת זה מאוד קשה.
את יודעת להביע את העמדה שלך ולא אכפת לך מי מה שהאנשים יגידו על מעשייך.
כל הכבוד לך!
מסתיו ששון
טקס 150 שנה להולדתו של הרצל
אני נהניתי מאוד מהטקס ואהבתי הכי את הקטע של הסוף שאנחנו מעיפים את הבלונים למעלה.
למרות שהחזרות היו מאוד מעייפות הטקס היה מאוד יפה ונהניתי לעשות את התפקיד שלי ואת הריקוד שעשינו ואני מקווה שכל מי שהיה בקהל וראה את הטקס נהנה.ואני גם מקווה שיבחרו אותנו עוד הרבה פעמים לעשות טקסים כאלה.
למרות שהחזרות היו מאוד מעייפות הטקס היה מאוד יפה ונהניתי לעשות את התפקיד שלי ואת הריקוד שעשינו ואני מקווה שכל מי שהיה בקהל וראה את הטקס נהנה.ואני גם מקווה שיבחרו אותנו עוד הרבה פעמים לעשות טקסים כאלה.
יום שני, 24 במאי 2010
טקס ליום הולדתו 150 של בנימין זאב הרצל
אנחנו מאוד נהיננו מהטקס בעיקר בכל העליות איך שילדים מהכיתה שלנו התלבשו ואיך שהם שיחקו ואיך שהם השתנו בתלבושות אם למשל בהתנהגות רגילה הם נראים קצת לא יפים אז כשהם לבשו את התלבושות הם היו ממש יפים ואפילו כמעט אי אפשר לזהות אותם... כשכולם בחזרות אמרו את הדברים כל כך יפה וברור(אפילו שהמורות לא כל כך היו מרוצות) כשהם היו שני צעדים לפני הבמה פתאום נעלם להם כל האומץ שהיה איתם כל הדרך לטקס. כשהיה הריקוד התימני אז התחיל עשן שהוא נתן כזאת הרגשה כיאילו שאנחנו כבר משחקות את ההצגה העשירית שלנו שאנחנו כבר כוכבים אפילו שהתאמנו רק שבועיים ושלא לכולם היה נסיון בזה. כשסיימנו את הטקס הרגשנו רגיל אפילו שחשבנו בהתחלה שכולם עוד ימחאו לנו כפיים עוד שנה, ויזכרו ''איך שטוב שיחקנו'' אבל בלב לא נעלבנו, ההפך אנחנו שמחנו כי לא רצינו להזכר בכל העצבים שגרמו לנו השבועיים האלו.
הילדה עם הגרביים החומים
אנו חושבות ש...,
אנו חושבות על הסיפור הילדה עם הגרביים החומים שהוא מעניין, מדהים, מהרהיב ומהנה לקריאה.
מעשייה של אירנה היו אמיצים וזה מקרה מיוחד ונדיר שיש גרמני עם לב פתוח ליהודים ולעלות לארץ ישראל.
היא הייתה ילדה עקשנית ונלחמת על מעשייה.היא הפכה לכוכבת בתאתרון בזכות כוח הרצון.היא הייתה ילדה מופלאה עם חלומות מופלאים ונהדרים שהתגשמו בעזרת הרצון שלה.
אנו חושבות על הסיפור הילדה עם הגרביים החומים שהוא מעניין, מדהים, מהרהיב ומהנה לקריאה.
מעשייה של אירנה היו אמיצים וזה מקרה מיוחד ונדיר שיש גרמני עם לב פתוח ליהודים ולעלות לארץ ישראל.
היא הייתה ילדה עקשנית ונלחמת על מעשייה.היא הפכה לכוכבת בתאתרון בזכות כוח הרצון.היא הייתה ילדה מופלאה עם חלומות מופלאים ונהדרים שהתגשמו בעזרת הרצון שלה.
הילדה בגרביים החומים
אנו חושבים שעלית של אירנה הקטנה הוא מעשה נבון כי כל מי שעולה לארץ מתקבל בשמחה ובאור פנים יפות
וגם כי מה שקשור לסיפור הוא שכל אחד יכול לעלות לארץ כמו סבתא של ירין שעלת לארץ מתרפולי
(הסיפור בקצרה)אירנה עלת לארץ אבל לא היה למשפחת כסף לקנות בגדים נורמליים אבל אירנה הקטנה לא וויתרה מעולם
ובגלל שלא היו לה בגדים נורמליים צחקו עליה וירדו עליה ועשו עליה חרם והיא התמודדה עם זה והייתה חזק ולא ויתרה ובסוף
הצליחה לשתלוה בחברה היו לה חברים והיתה מקובלת מאוד
וגם כי מה שקשור לסיפור הוא שכל אחד יכול לעלות לארץ כמו סבתא של ירין שעלת לארץ מתרפולי
(הסיפור בקצרה)אירנה עלת לארץ אבל לא היה למשפחת כסף לקנות בגדים נורמליים אבל אירנה הקטנה לא וויתרה מעולם
ובגלל שלא היו לה בגדים נורמליים צחקו עליה וירדו עליה ועשו עליה חרם והיא התמודדה עם זה והייתה חזק ולא ויתרה ובסוף
הצליחה לשתלוה בחברה היו לה חברים והיתה מקובלת מאוד
לאורנה מיכל וחן
לאורנה החלטך מאוד נבונה ובאמת בגלל מה שעשו הנאצים היית צריכה לעזוב זכותך להחליט לאיזה עם את רוצה להיות שייכת ולדעתי היית אמיצה מאוד.ולדעתי היית שחקנית טובה ממש נהדרת ואין כל בושה שהיית עם גרביים חומים מקווה שאת הבנת את זה.
מחן ומיכל
מחן ומיכל
150 לבינימין זאב הרצל
הטקס של בית ספר יהלם רמת גן בנושא 150 שנה לבינימין זאב הרצל של ה2 היה מורכב מכמה דמויות עקריות
1.בינימין זאב הרצל (איתמר)
2.חלוצים ,אנשי העליה הראשונה(הלל,עידן,ונטלי,גיל)
3.אנשי העליה הרביעית(עידו,ירין,אלמוג,סתיו,אילי,נועה)
4.אנשי העליה החמישית(רם,שרון,אוריה,נאור)
היה גם את סרוליק(איתי) וכל השקנים האלה שגילמו את תפקידם המורכב והקשה כל הכיתה התאמנה במשך שבוע במשך 5 שעות (כל היום)מסופר בטקס זה על העליות לארץ ישראל בזמנים שונים כך שהיו מספקים כל התפקידים לכל ילדי הכיתה .
מאיתנו דניס וירין
1.בינימין זאב הרצל (איתמר)
2.חלוצים ,אנשי העליה הראשונה(הלל,עידן,ונטלי,גיל)
3.אנשי העליה הרביעית(עידו,ירין,אלמוג,סתיו,אילי,נועה)
4.אנשי העליה החמישית(רם,שרון,אוריה,נאור)
היה גם את סרוליק(איתי) וכל השקנים האלה שגילמו את תפקידם המורכב והקשה כל הכיתה התאמנה במשך שבוע במשך 5 שעות (כל היום)מסופר בטקס זה על העליות לארץ ישראל בזמנים שונים כך שהיו מספקים כל התפקידים לכל ילדי הכיתה .
מאיתנו דניס וירין
טקס 150 שנה להולדתו של בנימין זאב הרצל.
אנחנו מאוד נהיננו מהטקס בעיקר בכל העליות איך שילדים מהכיתה שלנו התלבשו ואיך שהם שיחקו ואיך שהם השתנו בתלבושות אם למשל בהתנהגות רגילה הם נראים קצת לא יפים אז כשהם לבשו את התלבושות הם היו ממש יפים ואפילו כמעט אי אפשר לזהות אותם... כשכולם בחזרות אמרו את הדברים כל כך יפה וברור(אפילו שהמורות לא כל כך היו מרוצות) כשהם היו שני צעדים לפני הבמה פתאום נעלם להם כל האומץ שהיה איתם כל הדרך לטקס. כשהיה הריקוד התימני אז התחיל עשן שהוא נתן כזאת הרגשה כיאילו שאנחנו כבר משחקות את ההצגה העשירית שלנו שאנחנו כבר כוכבים אפילו שהתאמנו רק שבועיים ושלא לכולם היה נסיון בזה. כשסיימנו את הטקס הרגשנו רגיל אפילו שחשבנו בהתחלה שכולם עוד ימחאו לנו כפיים עוד שנה, ויזכרו ''איך שטוב שיחקנו'' אבל בלב לא נעלבנו, ההפך אנחנו שמחנו כי לא רצינו להזכר בכל העצבים שגרמו לנו השבועיים האלו.
הטקס על 150 להרצל
אנחנו נבחרנו כיתה ה'2 לעשות טקס על הרצל,
החזרות היו קשות והיה מאוד קשה לעבוד על העמידה ולקרוא את הטקסטים והיה קשה לעשות את התנועות שאמרו לנו לעשות
ובהתחלה לקח המון זמן לבחור תפקידים ולבחור תלבושות ועבדנו קשה מאוד קשה. עד שהגיע ההגברה והיו ילדים שהפריעו
ולא נתנו להמשיך בחזרות ולא היה לנו את כל השבוע לעבוד על זה רק בימי שני ורביעי כי זה הימים שדנה ואירנה המורות למחול וריקוד היו נימצאות בהם. היה קשה מאוד לעבוד על היציאות והחזרות כי היה צריך להקפיד על הליכה נכונה.
איתמר מכיתה ז'1 היה הרצל ואיתי מהכיתה שלנו היה סרוליק.
כך היה הטקס שלנו דין אורן ובן שמואל.
החזרות היו קשות והיה מאוד קשה לעבוד על העמידה ולקרוא את הטקסטים והיה קשה לעשות את התנועות שאמרו לנו לעשות
ובהתחלה לקח המון זמן לבחור תפקידים ולבחור תלבושות ועבדנו קשה מאוד קשה. עד שהגיע ההגברה והיו ילדים שהפריעו
ולא נתנו להמשיך בחזרות ולא היה לנו את כל השבוע לעבוד על זה רק בימי שני ורביעי כי זה הימים שדנה ואירנה המורות למחול וריקוד היו נימצאות בהם. היה קשה מאוד לעבוד על היציאות והחזרות כי היה צריך להקפיד על הליכה נכונה.
איתמר מכיתה ז'1 היה הרצל ואיתי מהכיתה שלנו היה סרוליק.
כך היה הטקס שלנו דין אורן ובן שמואל.
טקס 150 שנה להולדת הרצל
אנחנו כתה ה2 הצגנו טקס מול אנשי העירייה הורי התלמידים ותלמידי בית הספר. לכולם היו תפקידים שונים ומגוונים למשל:
אנשי העליה הראשונה, שניה, שלישית, רביעית וחמישית. אני הצגתי את אחד האנשים שעלה לארץ ישראל בעליה השניה. בטקס היו ריקודים מסוגים שונים, של אתיופים, תמניים ועוד. לכל ילד היה 2,3 משפטים שהוא אמר מול כולם. היו שלושה בנות שרקדו ריקוד רוסי ועוד כמה ילדות קטנות מכתה נמוכה יותר שגם השתתפו בחלק מהריקוד. מהטקס אפשר ללמוד הרבה בין קטע לקטע עלו שני ילדים, אחד שחק את הרצל ואחד שחק את שרוליק והם היו התפקידים הראשיים בטקס. לדעתי מי שראה את הטקס נהנה מאוד ולמד הרבה ממנו. לפני הטקס עשינו חזרות רבות, שערכו זמן רב, החזרות נערכו בזמן כמט יותר משבעה ימי חזרות, היה מעצבן בחזרות, אבל בסופו של דבר, יצא טוב משציפיתי ולדעתי כל החזרות האלו היו שוות כדי להוציא טקס כל כך יפה. הורינו התלהבו ושמחו ואמרו שהטקס היה מדהים.
ניר אשר,
ה2.
אנשי העליה הראשונה, שניה, שלישית, רביעית וחמישית. אני הצגתי את אחד האנשים שעלה לארץ ישראל בעליה השניה. בטקס היו ריקודים מסוגים שונים, של אתיופים, תמניים ועוד. לכל ילד היה 2,3 משפטים שהוא אמר מול כולם. היו שלושה בנות שרקדו ריקוד רוסי ועוד כמה ילדות קטנות מכתה נמוכה יותר שגם השתתפו בחלק מהריקוד. מהטקס אפשר ללמוד הרבה בין קטע לקטע עלו שני ילדים, אחד שחק את הרצל ואחד שחק את שרוליק והם היו התפקידים הראשיים בטקס. לדעתי מי שראה את הטקס נהנה מאוד ולמד הרבה ממנו. לפני הטקס עשינו חזרות רבות, שערכו זמן רב, החזרות נערכו בזמן כמט יותר משבעה ימי חזרות, היה מעצבן בחזרות, אבל בסופו של דבר, יצא טוב משציפיתי ולדעתי כל החזרות האלו היו שוות כדי להוציא טקס כל כך יפה. הורינו התלהבו ושמחו ואמרו שהטקס היה מדהים.
ניר אשר,
ה2.
150 שנה להולדת הרצל
קוראים יקרים,
בכתבה זו אנו נספר לכם על הטקס של 150 שנה להולדתו של הרצל שכיתתנו הציגה.
הכל התחיל ביום אחד שדוף שמש רגיל של לימודים והוא הפך ליום חזרות. אנו למדנו רגיל עם המחנכת של כיתתנו,איריס מנדלביץ' . בחמש דקות האחרונות לשיעור השלישי היא הודיע לנו שהכיתה שלו מציגה את טקס 150 שנה להולדת הרצל.
וביום הראשון לחזרות דנה המורה לריקוד לקחה את הבנות ללמוד את הריקוד התימני. בהתחלה כל הבנות התבלבלו בצעד הראשון. לאחר כמה שעות יצא ריקוד יותר מסודר.בחזרה השנייה שהתקיימה ביום רביעי(כל החזרות שעשינו היו בימים שני ורביעי)חילקו לנו את התפקידים להופעה,מה שהיינו צריכים להגיד.בחזרה שהייתה אחר כך, אז עבדו איתנו על הצעדים. ובאותה חזרה עבדו איתנו על הריקוד התמני ושינו אותו קצת. בחזרה שלאחר מכן עשינו את כל ההופעה ברצף ותיקנו לנו פה ושם טעויות קטנות , קצת בריקודים, קצת בצעדים,קצת בדיבור. בחזרה שהיתה אחר כך כבר היינו בבמה בחום אימים על הריצפה החמה רקדנו וחלק מהגרביים נשרפו.עד שבחזרה האחרונה שליפני הטקס יצה לנו הופעה מקסימה!!!
וכשכול ההורים התישבו ומצאו מקומות וגם הילדים, אז התחלנו את התחלת ההופעה ועד סופה. לבסוף העפנו בלונים עם הליום לשמים.
בכתבה זו אנו נספר לכם על הטקס של 150 שנה להולדתו של הרצל שכיתתנו הציגה.
הכל התחיל ביום אחד שדוף שמש רגיל של לימודים והוא הפך ליום חזרות. אנו למדנו רגיל עם המחנכת של כיתתנו,איריס מנדלביץ' . בחמש דקות האחרונות לשיעור השלישי היא הודיע לנו שהכיתה שלו מציגה את טקס 150 שנה להולדת הרצל.
וביום הראשון לחזרות דנה המורה לריקוד לקחה את הבנות ללמוד את הריקוד התימני. בהתחלה כל הבנות התבלבלו בצעד הראשון. לאחר כמה שעות יצא ריקוד יותר מסודר.בחזרה השנייה שהתקיימה ביום רביעי(כל החזרות שעשינו היו בימים שני ורביעי)חילקו לנו את התפקידים להופעה,מה שהיינו צריכים להגיד.בחזרה שהייתה אחר כך, אז עבדו איתנו על הצעדים. ובאותה חזרה עבדו איתנו על הריקוד התמני ושינו אותו קצת. בחזרה שלאחר מכן עשינו את כל ההופעה ברצף ותיקנו לנו פה ושם טעויות קטנות , קצת בריקודים, קצת בצעדים,קצת בדיבור. בחזרה שהיתה אחר כך כבר היינו בבמה בחום אימים על הריצפה החמה רקדנו וחלק מהגרביים נשרפו.עד שבחזרה האחרונה שליפני הטקס יצה לנו הופעה מקסימה!!!
וכשכול ההורים התישבו ומצאו מקומות וגם הילדים, אז התחלנו את התחלת ההופעה ועד סופה. לבסוף העפנו בלונים עם הליום לשמים.
המכתב לאורנה מאת גיל וצח
לאורנה,
דעתנו על מעשייך היא: שמעשייך היו אמיצים , יפים , מתחשבים וטובי לב.
אנו בתור יהודים מאוד מעריכים את מעשייך ואנו בטוחים שלא רק יהודים מעריכים את מעשייך.
ואנו חושבים שהיית משמחת אנשים בזמן אז כי לא היה להם כיף עד שהגעת והתחלת לעשות הצגות יפות.
בטח היה לך נעים בלב לשמח אנשים עצובים ולגרום להם לשמוח.
דעתנו על מעשייך היא: שמעשייך היו אמיצים , יפים , מתחשבים וטובי לב.
אנו בתור יהודים מאוד מעריכים את מעשייך ואנו בטוחים שלא רק יהודים מעריכים את מעשייך.
ואנו חושבים שהיית משמחת אנשים בזמן אז כי לא היה להם כיף עד שהגעת והתחלת לעשות הצגות יפות.
בטח היה לך נעים בלב לשמח אנשים עצובים ולגרום להם לשמוח.
הריקוד הרוסי חן שולמן ומיכל ספוז'ניקוב
הריקוד הרוסי
אנו (חן, מיכל, וגליה ) היו מהבנות הגדולות שרקדו בריקוד זה ומאוד נהנו. ניקול אלינה ואנסטסיה היו הקטנות שרקדו איתנו. חן עם אלינה ניקול עם מיכל וגליה עם אנסטסיה. זה דרש אימונים לא קשים במיוחד. הרעיון הגיע מהמורה שלנו לבלט לילה קרנדל וגם התלבושות. היינו צריכות להחליף מאוד מהר את התלבושות כדי שנספיק לעלות לקטע שלנו קודם היינו צריכות חלק היו צריכות לומר קודם טקסט לפני הגלבי (ריקוד) וחלק אחרי ולמי שהיה אחרי היו צריכות להתלבש מאוד מאוד מהר. אפילו היו לנו מלבישות. אבל הכי חשוב שנהנו!
להרשמה לסטודיו של ליליה קרנדל: בבית ספר בן גוריון בגבעתיים במקלט. פאלפון:052-5758668
אנו (חן, מיכל, וגליה ) היו מהבנות הגדולות שרקדו בריקוד זה ומאוד נהנו. ניקול אלינה ואנסטסיה היו הקטנות שרקדו איתנו. חן עם אלינה ניקול עם מיכל וגליה עם אנסטסיה. זה דרש אימונים לא קשים במיוחד. הרעיון הגיע מהמורה שלנו לבלט לילה קרנדל וגם התלבושות. היינו צריכות להחליף מאוד מהר את התלבושות כדי שנספיק לעלות לקטע שלנו קודם היינו צריכות חלק היו צריכות לומר קודם טקסט לפני הגלבי (ריקוד) וחלק אחרי ולמי שהיה אחרי היו צריכות להתלבש מאוד מאוד מהר. אפילו היו לנו מלבישות. אבל הכי חשוב שנהנו!
להרשמה לסטודיו של ליליה קרנדל: בבית ספר בן גוריון בגבעתיים במקלט. פאלפון:052-5758668
טקס 150 שנה להרצל מאת ישעיה עידו
אנחנו תלמידי כיתה ה2 הכנו טקס בנושא 150 שנה להולדת הרצל בטקס זה התמקנו בנושא המדינה מפעם ועד היום.
בטקס התמקדו בנושאים אלו:
הרצל מגיע אל המדינה היום(2010) ושם הוא פוגש באיש(סורליק) , הוא מדבר איתו ומסביר לו על המדינה מפעם ועד היום.הוא מסביר לו על המבצעים והעליות לארץ ישראל:
א.החלוצים אנשי העליה הראשונה
ב.אנשי העליה השניה
ג.אנשי העליה השלישית
ד.אנשי העליה הרביעית והחמישית
ה.מבצע של עלית יהודי תימן שכונה "על כנפי נשרים" שם המבצע על פי ספר שמות.
ו. העליה החשאית ממרוקו אשר היתה עם אניה בשם אגוז תבעה בים ו43
היה כיף מאד להכין את הטקס אך קשה
תודה עידו ישעיה
בטקס התמקדו בנושאים אלו:
הרצל מגיע אל המדינה היום(2010) ושם הוא פוגש באיש(סורליק) , הוא מדבר איתו ומסביר לו על המדינה מפעם ועד היום.הוא מסביר לו על המבצעים והעליות לארץ ישראל:
א.החלוצים אנשי העליה הראשונה
ב.אנשי העליה השניה
ג.אנשי העליה השלישית
ד.אנשי העליה הרביעית והחמישית
ה.מבצע של עלית יהודי תימן שכונה "על כנפי נשרים" שם המבצע על פי ספר שמות.
ו. העליה החשאית ממרוקו אשר היתה עם אניה בשם אגוז תבעה בים ו43
היה כיף מאד להכין את הטקס אך קשה
תודה עידו ישעיה
יום שלישי, 11 במאי 2010
גלעד שליט-איציק כהן
אני בעד להחזיר את גלעד שליט,
גלעד שליט היה חייל שלחם למען הגנת המדינה ונחטף בשנת 2006.
גלעד מחכה כבר הרבה ימים בשבי חמאס ומחכה שישחררו אותו.
התנאים בשבי קשים מאוד וכל יום שעובר בשני זה ממש סיוט.
אסור למדינת ישראל להשאיר חייל בשבי כל כך הרבה זמן,גלעד שליט הגן על המדינה והמדינה לא מגנה עליו.
אסור שגלעד יהיה בשבי כל כך הרבה זמן,אסור שיקרה לו מה שקרה לרון ארד...
צריך לשחרר את גלעד גם אם זה מחיר קשה וגם אם זה סיכון גדול.
לדעתי הממשלה ומוסדות השלטון לא עושים מאמץ גדול כדי להחזיר את גלעד שליט לביתו.
צריך גם לחזק את הורי גלעד שליט ומשפחתו כי מצבם מאוד עצוב-
הם יודעים שהבן שלהם נמצא כל כך קרוב אליהם ועדיין הם לא יכולים לפגוש אותו לדבר איתו
ולהחזיר אותו הביתה...
לסיכום אנחנו כולנו צריכים לעשות הכל כדי שגלעד יחזור כמה שיותר מהר הביתה.
גלעד שליט היה חייל שלחם למען הגנת המדינה ונחטף בשנת 2006.
גלעד מחכה כבר הרבה ימים בשבי חמאס ומחכה שישחררו אותו.
התנאים בשבי קשים מאוד וכל יום שעובר בשני זה ממש סיוט.
אסור למדינת ישראל להשאיר חייל בשבי כל כך הרבה זמן,גלעד שליט הגן על המדינה והמדינה לא מגנה עליו.
אסור שגלעד יהיה בשבי כל כך הרבה זמן,אסור שיקרה לו מה שקרה לרון ארד...
צריך לשחרר את גלעד גם אם זה מחיר קשה וגם אם זה סיכון גדול.
לדעתי הממשלה ומוסדות השלטון לא עושים מאמץ גדול כדי להחזיר את גלעד שליט לביתו.
צריך גם לחזק את הורי גלעד שליט ומשפחתו כי מצבם מאוד עצוב-
הם יודעים שהבן שלהם נמצא כל כך קרוב אליהם ועדיין הם לא יכולים לפגוש אותו לדבר איתו
ולהחזיר אותו הביתה...
לסיכום אנחנו כולנו צריכים לעשות הכל כדי שגלעד יחזור כמה שיותר מהר הביתה.
יום שני, 12 באפריל 2010
גן חיים
גן חיים:
שיצאנו לגן חיים זה היה בערך ב-8:15 ויצאנו מבית ספר לאוטובוס.
הנסיעה הייתה די קצרה והגענו מהר .
שהגענו לגן חיים בהתחלה המורות הסבירו לנו בקצרה ואח"כ, היא הביאה לנו קסדות והתחלנו לרכב על האופניים.
היה דיי כייף לרכב על האופניים.
אח"כ הלכנו לכיתה ולמדנו ארבעה נושאים, ובנוסף ראינו סרט שקשור לנושא.
ומייד אחרי שסיימנו ללמוד את הנושאים המורות שחררו אותנו ואמרו לנו להתחלק לשתי קבוצות, קבוצה אחת רושמתמה דעתה על הרכיבה של הקבוצה שרכבה ואח"כ התחלפנו.
אח"כ המורות נתנו לרכב על האופניים שוב, אבל הפעם לפי הכללים שלמדנו וגם עם רמזורים.
שסיימנו לרכב לפני שיצאנו, המורות נתנו לנו מין צמיד שזוהר בחושך למען בטיחותינו.
שחזרנו לכיתה למדנו שיעור אחד ושיחררו אותנו הבייתה.
שיצאנו לגן חיים זה היה בערך ב-8:15 ויצאנו מבית ספר לאוטובוס.
הנסיעה הייתה די קצרה והגענו מהר .
שהגענו לגן חיים בהתחלה המורות הסבירו לנו בקצרה ואח"כ, היא הביאה לנו קסדות והתחלנו לרכב על האופניים.
היה דיי כייף לרכב על האופניים.
אח"כ הלכנו לכיתה ולמדנו ארבעה נושאים, ובנוסף ראינו סרט שקשור לנושא.
ומייד אחרי שסיימנו ללמוד את הנושאים המורות שחררו אותנו ואמרו לנו להתחלק לשתי קבוצות, קבוצה אחת רושמתמה דעתה על הרכיבה של הקבוצה שרכבה ואח"כ התחלפנו.
אח"כ המורות נתנו לרכב על האופניים שוב, אבל הפעם לפי הכללים שלמדנו וגם עם רמזורים.
שסיימנו לרכב לפני שיצאנו, המורות נתנו לנו מין צמיד שזוהר בחושך למען בטיחותינו.
שחזרנו לכיתה למדנו שיעור אחד ושיחררו אותנו הבייתה.
צעדת קריניצי
צעדת קריניצי:
בהתחלה היינו בכיתה והתארגנו לצאת. בזמן הזה ההורים של עידו באו והראו לנו את התלבושות שנלבש לצעדה.
אחרי זה המנהלת באה ואמרה לנו איך להתנהג ואז יצאנו.
שהגענו לכיכר אורדע שם כל הכיתות התרכזו הסבירה ה''מדריכה'' את מסלול הטיול (איפה נעצור ומתי יודיעו על המנצחים)
אחרי שה''מדריכה'' התחילה להסביר התחלנו לצעוד.
צעדנו בערך שעה והיה מאוד מאוד מאוד חם.
בזמן שצעדנו רבנו עם די הרבה כיתות.
בעקבות זה נשארנו כמעט אחרונים ובנתיים הבתי ספר האחרים היו בהתחלה.
שהגענו לפארק הלאומי היה מין שטח במה ולשם הלכנו.
ישבנו וחיכינו שיתחילו להגיד מי המנצחים.
בהתחלה חילקו מחזיקי מפתחות ומין פסל כזה על ההשתתפות של כל הבתי ספר,שבהם גם אנחנו קיבלנו.
אחר כך התחילו להגיד מי הם המנצחים,ובאמצע הכריזו את השם שלנו ושמחנו כל כך.
אנחנו קיבלנו את הפרס הזה על מקום ראשון בתלבושת.
שנעסנו בחזרה באוטובוס קיבלנו מין תעודה ומחזיק מפתחות.
שחזרנו לבית ספר כל המורות הריעו לנו.
ובסך הכול היה כיף.
בהתחלה היינו בכיתה והתארגנו לצאת. בזמן הזה ההורים של עידו באו והראו לנו את התלבושות שנלבש לצעדה.
אחרי זה המנהלת באה ואמרה לנו איך להתנהג ואז יצאנו.
שהגענו לכיכר אורדע שם כל הכיתות התרכזו הסבירה ה''מדריכה'' את מסלול הטיול (איפה נעצור ומתי יודיעו על המנצחים)
אחרי שה''מדריכה'' התחילה להסביר התחלנו לצעוד.
צעדנו בערך שעה והיה מאוד מאוד מאוד חם.
בזמן שצעדנו רבנו עם די הרבה כיתות.
בעקבות זה נשארנו כמעט אחרונים ובנתיים הבתי ספר האחרים היו בהתחלה.
שהגענו לפארק הלאומי היה מין שטח במה ולשם הלכנו.
ישבנו וחיכינו שיתחילו להגיד מי המנצחים.
בהתחלה חילקו מחזיקי מפתחות ומין פסל כזה על ההשתתפות של כל הבתי ספר,שבהם גם אנחנו קיבלנו.
אחר כך התחילו להגיד מי הם המנצחים,ובאמצע הכריזו את השם שלנו ושמחנו כל כך.
אנחנו קיבלנו את הפרס הזה על מקום ראשון בתלבושת.
שנעסנו בחזרה באוטובוס קיבלנו מין תעודה ומחזיק מפתחות.
שחזרנו לבית ספר כל המורות הריעו לנו.
ובסך הכול היה כיף.
הטיול בירושלים מאת אילי והלל
הטיול בירושלים:בתחילה עצרנו במוזיאון הרצל ובתוכו ראינו סרט על הרצל. בסרט מסופר איך הרצל ניסה להקים את מדינת ישראל הוא מת ממחלת לב ויצליח לעזור לעם היהודי ובסוף שנגמר הסרט, ראינו את החדר של הרצל יצאנו מהמוזיאון אחרי שיצאנו הלכנו לקברים החשובים במדינת ישראל והקבר הכי שונה היה של יצחק רבין בגלל שנרצח, וחלק מהילדים שמו אבנים ,וראינו את החיילים צועדים ליום העצמאות ואז נסענו למנהרה אכלנו, ובתוך המנהרה היו שבילים צרים, רחבים, נמוכים וגבוהים , והיו שם שלוליות ובוץ ובשביל לראות את הדרך היינו צריכים להדליק פנסים כדי לראות את הדרך.
אחרי שיצאנו היה לנו חול בנעליים ובוץ ואז עלינו לאוטובוס אחרי" עלייה קשה " במדרגות נסענו לכותל המערבי וכתבנו פתק והתחלקנו לקבוצות בנים ,בנות כי אי אפשר להתפלל בנים בנות, ואז שמנו את הפתקים בכותל והתפללנו ,אחרי שהתפללנו המדריכה לקחה אותנו לרובה היהודי והסבירה לנו ,ונסענו למעלית הזמן ובתוך מעלית הזמן מישהו הסביר לנו [בתוך הסרט] על ירושלים מי תקופת שלמה המלך עד תקופת מדינת ישראל ונסענו הביתה.
אחרי שיצאנו היה לנו חול בנעליים ובוץ ואז עלינו לאוטובוס אחרי" עלייה קשה " במדרגות נסענו לכותל המערבי וכתבנו פתק והתחלקנו לקבוצות בנים ,בנות כי אי אפשר להתפלל בנים בנות, ואז שמנו את הפתקים בכותל והתפללנו ,אחרי שהתפללנו המדריכה לקחה אותנו לרובה היהודי והסבירה לנו ,ונסענו למעלית הזמן ובתוך מעלית הזמן מישהו הסביר לנו [בתוך הסרט] על ירושלים מי תקופת שלמה המלך עד תקופת מדינת ישראל ונסענו הביתה.
הטיול לירושלים
מסלול הטיול לירושלים הוא : הר הרצל , קברי ההמשלה , העיר העתיקה , הכותל המערבי , הרובע היהודי , מעלית הזמן ואמת נקבת המים {מערה עם מים}.
נסענו עד לירושלים במשך כ - שעתיים.
כשהגענו הלכנו למוזיאון הרצל הנמצא בהר הרצל ושם למדנו על הרצל וראינו מופעים על הרצל.
אחרי זה הלכנו לראות את קברי הממשלה וראינו גם טקס של הצבא.
אחר - כך הלכנו לשאר המקומות : הסתובבנו בעיר העתיקה , הלכנו לכותל המערבי ורשמנו פתקים , הסתובבנו ברובע היהודי , ליד הכותל הצטלמנו עם מנורת הזהב , נכנסו למערת המים והיה שם קר , חשוך , אפל , בוץ , נטיפי מים , קרשים ועוד.
אחרי זמן מה שעשינו הפסקת אוכל והפסקת שתייה דיברנו , צחקנו עלינו לאוטובוס ונסענו איתו אל מעלית
הזמן.
הנסיעה לקחה - 10 דקות.
במעלית הזמן ראינו את ההיסטוריה של ירושלים.
היה מאוד , מאו , מאוד כיף.
לבסוף חזרנו ב - 8 לכיתה וגמרנו בכיף.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
נסענו עד לירושלים במשך כ - שעתיים.
כשהגענו הלכנו למוזיאון הרצל הנמצא בהר הרצל ושם למדנו על הרצל וראינו מופעים על הרצל.
אחרי זה הלכנו לראות את קברי הממשלה וראינו גם טקס של הצבא.
אחר - כך הלכנו לשאר המקומות : הסתובבנו בעיר העתיקה , הלכנו לכותל המערבי ורשמנו פתקים , הסתובבנו ברובע היהודי , ליד הכותל הצטלמנו עם מנורת הזהב , נכנסו למערת המים והיה שם קר , חשוך , אפל , בוץ , נטיפי מים , קרשים ועוד.
אחרי זמן מה שעשינו הפסקת אוכל והפסקת שתייה דיברנו , צחקנו עלינו לאוטובוס ונסענו איתו אל מעלית
הזמן.
הנסיעה לקחה - 10 דקות.
במעלית הזמן ראינו את ההיסטוריה של ירושלים.
היה מאוד , מאו , מאוד כיף.
לבסוף חזרנו ב - 8 לכיתה וגמרנו בכיף.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
צעדת קרניצי איציק כהן וניר אשר
בבוקר של הצעדה ירדנו אל האולם של דנה כדי להתאמן על הריקוד של הצעדה.
אחר כך עלינו לכיתה ועזרו לנו לשים את התלבושות שהכינו לנו.לקחנו בקבוק מים כובע ויצאנו מהכיתה.
הלכנו לכיכר אורדע ושם התכנסו כל בתי הספר שהשתתפו בתחרות.
יצאנו מכיכר אורדע והתחלנו לצעוד לכיוון הפארק הלאומי כשעברנו ליד בית ספר ראינו תלמידים מעודדים אותנו להמשיך ולנצח את בתי הספר האחרים.מול בית הספר הייתה תחנת שיפוט התחלנו לרקוד אך זה לא הצליח לנו כמו שציפינו.
המשכנו ללכת ובדרך שרנו ושמחנו,חלקו לנו באמצע הדרך בקבוקי מים שלא נתייבש ביום החם.
בדרך היו עוד תחנות שיפוט לבסוף ליד הפארק הלאומי הצטרפו אלינו גימלאים והתחילו לצעוד עמנו.
כאשר הגענו לפארק עשינו הפסקה קצרה ואז המשכנו לאמפיתאטרון.
קיבלנו טרופיות ושתינו אותם אחר כך נשלחנו לייצג את כיתתנו ולקחת את גביע ההשתתפות המדליות והתעודות.
לבסוף קיבלנו גם גביע על התלבושת היפה,חזרנו לאוטובוס ומשם לבית הספר צוהלים ושמחים.
ניר אשר ואיציק כהן
אחר כך עלינו לכיתה ועזרו לנו לשים את התלבושות שהכינו לנו.לקחנו בקבוק מים כובע ויצאנו מהכיתה.
הלכנו לכיכר אורדע ושם התכנסו כל בתי הספר שהשתתפו בתחרות.
יצאנו מכיכר אורדע והתחלנו לצעוד לכיוון הפארק הלאומי כשעברנו ליד בית ספר ראינו תלמידים מעודדים אותנו להמשיך ולנצח את בתי הספר האחרים.מול בית הספר הייתה תחנת שיפוט התחלנו לרקוד אך זה לא הצליח לנו כמו שציפינו.
המשכנו ללכת ובדרך שרנו ושמחנו,חלקו לנו באמצע הדרך בקבוקי מים שלא נתייבש ביום החם.
בדרך היו עוד תחנות שיפוט לבסוף ליד הפארק הלאומי הצטרפו אלינו גימלאים והתחילו לצעוד עמנו.
כאשר הגענו לפארק עשינו הפסקה קצרה ואז המשכנו לאמפיתאטרון.
קיבלנו טרופיות ושתינו אותם אחר כך נשלחנו לייצג את כיתתנו ולקחת את גביע ההשתתפות המדליות והתעודות.
לבסוף קיבלנו גם גביע על התלבושת היפה,חזרנו לאוטובוס ומשם לבית הספר צוהלים ושמחים.
ניר אשר ואיציק כהן
גן חיים
כאשר הגענו לגן חיים הכניסו אותנו לכיתה והתחילו להסביר לנו דברים.
אחרי זה נתנו לנו לצאת לרכיבה קלה ואנחנו {נועה ושחר} היינו שוטרות.
אחר - כך הייתה לנו הפסקת אוכל ואז המשכנו ללמוד.
במשך זמן הלמידה הסבירו לנו דברים , הראו לנו סרט ועל הסרט נתנו לנו פעילות.
לאחר זמן למידה זה יצאנו לרכיבה ארוכה ובה התחלקנו ל - 2 קבוצות :
צהובים וכתומים.
בהתחלה הכתומים היו שוטרים והצהובים נסעו ואחר - כך התחלפו.
אנחנו {נועה ושחר} היינו בשני התורות שוטרות.
היו מלא טעויות לילדי הכיתה , הם לא נסעו לפי הכללים ודפינו היו מלאים באיקסים.
אחרי הנסיעה נכנסו לכיתה וחילקו לנו צמידים זוהרים.
היה מאוד כיף.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
אחרי זה נתנו לנו לצאת לרכיבה קלה ואנחנו {נועה ושחר} היינו שוטרות.
אחר - כך הייתה לנו הפסקת אוכל ואז המשכנו ללמוד.
במשך זמן הלמידה הסבירו לנו דברים , הראו לנו סרט ועל הסרט נתנו לנו פעילות.
לאחר זמן למידה זה יצאנו לרכיבה ארוכה ובה התחלקנו ל - 2 קבוצות :
צהובים וכתומים.
בהתחלה הכתומים היו שוטרים והצהובים נסעו ואחר - כך התחלפו.
אנחנו {נועה ושחר} היינו בשני התורות שוטרות.
היו מלא טעויות לילדי הכיתה , הם לא נסעו לפי הכללים ודפינו היו מלאים באיקסים.
אחרי הנסיעה נכנסו לכיתה וחילקו לנו צמידים זוהרים.
היה מאוד כיף.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
גן חיים מאת איתי ועידו
גן חיים/מאת: איתי קריסי ועידו ישעיה ה'2
ברחוב עוזיאל ישנו גן שממראהו החיצוני אפשר לראות גן עם כבישים, רמזורים ותמרורים בתוכו.
אך גן חיים הוא הרבה יותר מסתם גן, מלמדים בו רכיבה נכונה וזהירות בדרכים.
בפעם זו שביקרנו בגן חיים למדנו על: איתותים, לפעול נכון בתמרורים, ואיך להיות רוכב זהיר.
כשהגענו אל גן חיים נכנסנו אל תוך כיתת הלימוד ושתי המדריכות שבגן ניגשו אלינו. המדריכות שאלו אותנו מה אנו זוכרים מהפעם הקודמת שביקרנו בגן חיים.
לאחר שדיברנו יצאנו לרכיבה קצרה שנדגים את הכללים שזכרנו משנה שעברה.
המדריכות התאימו לנו את גודל האופניים והסבירו לנו שהתאמת גודל האופניים חשובה ברכיבה בטוחה.
לאחר שרכבנו נכנסנו אל כיתת הלימוד ושם ראינו סרט על רכיבה נכונה ורכיבה לא נכונה. המדריכות נתנו לנו דפי ביקורת על הסרט. המדריכות דברו איתנו על סוגי האיתותים, על סוגי התמרורים השונים ויצאנו אל הרכיבה הארוכה.
ברכיבה הארוכה התחלקנו לשתי קבוצות: אחת רוכבת ואחת מבקרת לפי דף ביקורת.
כשכל הקבוצות סיימו לרכוב ולכתוב נכנסו לכיתת הלימוד לסיכום הביקור. המדריכות נתנו לנו מחזירי אור שבחושך הנהג יכול לראות אותם מ- 40 מטר. חזרנו לבית הספר בתחושה שאנחנו יודעים הרבה על הזהירות בדרכים ונשמח לבוא בשנה הבאה.
ברחוב עוזיאל ישנו גן שממראהו החיצוני אפשר לראות גן עם כבישים, רמזורים ותמרורים בתוכו.
אך גן חיים הוא הרבה יותר מסתם גן, מלמדים בו רכיבה נכונה וזהירות בדרכים.
בפעם זו שביקרנו בגן חיים למדנו על: איתותים, לפעול נכון בתמרורים, ואיך להיות רוכב זהיר.
כשהגענו אל גן חיים נכנסנו אל תוך כיתת הלימוד ושתי המדריכות שבגן ניגשו אלינו. המדריכות שאלו אותנו מה אנו זוכרים מהפעם הקודמת שביקרנו בגן חיים.
לאחר שדיברנו יצאנו לרכיבה קצרה שנדגים את הכללים שזכרנו משנה שעברה.
המדריכות התאימו לנו את גודל האופניים והסבירו לנו שהתאמת גודל האופניים חשובה ברכיבה בטוחה.
לאחר שרכבנו נכנסנו אל כיתת הלימוד ושם ראינו סרט על רכיבה נכונה ורכיבה לא נכונה. המדריכות נתנו לנו דפי ביקורת על הסרט. המדריכות דברו איתנו על סוגי האיתותים, על סוגי התמרורים השונים ויצאנו אל הרכיבה הארוכה.
ברכיבה הארוכה התחלקנו לשתי קבוצות: אחת רוכבת ואחת מבקרת לפי דף ביקורת.
כשכל הקבוצות סיימו לרכוב ולכתוב נכנסו לכיתת הלימוד לסיכום הביקור. המדריכות נתנו לנו מחזירי אור שבחושך הנהג יכול לראות אותם מ- 40 מטר. חזרנו לבית הספר בתחושה שאנחנו יודעים הרבה על הזהירות בדרכים ונשמח לבוא בשנה הבאה.
טיול ירושלים מיכל וסנדרה
בבוקר נסענו באוטובוס לירושלים טילנו בהרבה מקומות ההמקום הראשון שטילנו בו היה הר הרצל ומוזאון הרצל בהר הרצל ראינו כברים של אנשים חשובים למדינת ישראל שמתו או נרצחו. ובמוזאון הרצל ראינו סרט על הרצל.ואחר כך הלכנו לנקוות אמת המים שהיה במערה זו מאוד חשוך והיינו עם פנסים . ואורך המערה הוא 400 מטר והמעברים היו מאוד צרים והיה מעט אוויר והיה על הקרקע בוץ ובמערה היו מדרגות. ואז הלכנו לכותל כל אחד כתב על דף מה שהוא רוצה שיקרא ושם בכותל. ואכלנו ארוחת צהריים והיה מאוד נחמד. ואז הלכנו לטייל בעיר וברובע היהודי וראינו כל מיני מקומות. והחלק שהכי אהבנו הייתה מעלית הזמן שזהו סרט למה שקרה בירושלים לפני 3000 שנה ועד היום , וסרט זה היה עם כיסאות זזים וזו הייתה הרגשה אמיתית כאילו אנו באמת מטיילים בירושלים לפני3000 שנה.
היה מאוד מהנה!!
כתבה על גן חיים
זו הפעם השנייה שהיינו בגן חיים אבל אני בפעם הראשונה. הגענו למקום ואמרו לנו להיכנס לכיתה, חשבתי שאנחנו אפילו לא נרכב על אופניים אבל זה היה ההפך. אחרי כמה דקות שנכנסנו לכיתה לבשנו אפודות והלכנו למצוא לנו אופניים מתאימים, כשכבר כל אחד מצא לעצמו אופניים ולבש קסדה אנחנו יצאנו לדרך. אף אחד לא שמר על תמרורים וסימנים בדרך, חלד מאיתנו אפילו לא ידע מה הם אומרים. אחרי זה נכנסנו שוב לכיתה והתחלנו ללמוד תמרורים, סיפרנו כל מיני מקרים של טעונות ולמה הן נגרמות. אז הייתה הפסקת האוכל ואחריה כשחזרנו לכיתה ראינו סרט על רוכבים פזיזים ורוכבים נכון שם היה מסופר על תחרות בין שני בתי ספר שמתחרים על הקליפ הטוב יותר ללמד אותנו לרכב באופניים. ובסוף ניצחו הכיתה ההוגנת שלא רימתה וניצחה בנסיעה לתחרות בפריז. אחרי זה לימדו אותנו לאותת לימין, שמאל, התחלה , ועצור. כשיצאנו שוב לנסיעה קבוצה אחת לקחה דפים והתחילה לסמן איפה טעינו. יחסית הכי הרבה טעויות היו באיתות אבל אחר- כך התחלפנו והיה תיקו. אנחנו מאוד היינו מרוצים מהיו הפילו אם זה היה קצר.
מדריה נם.
מדריה נם.
צעדת קריניצי מיכל וסנדרה
הורים של ילד מהכיתה והמנהלת באו בבוקר להלביש אותנו בבגדים לצעדת קריניצי ואז הלכנו לכיכר רמב"ם והיו הרבה כיתות מכל בתי הספר ברמת גן ואחרי כמה מילים של המארגת התחלנו ליצעוד...... ואז כל הדרך שהלכנו התחלנו לשיר שירים ואפילו המצאנו הימנון: בבית ספר יהל"ם לומדים ממש כמו בחלום במחשב כולם עוסקים ולומדים לפי כללים מתקדמים עם הקימדה בזהירות ובחוכמה ילדים ומבוגרים הנה יהל"ם קרבים! ואז באמת כבר התקרבנו לפארק לאומי. נחנו כמה דקות ואז התחלנו ללכת לבמה לאז כמה שופטים התחילו להכריז על המנצחים ואנחנו ניצחנו בתילבושת הכי יפה התלבושת הייתה כחולה אדומה ועלייה מקשים מהמקלדת כולנו שמחנו שניצחנו אבל היינו עיפים אך מרוצים!
טיול לירושלים מאת:גיל וצח
כשהגענו לבית הספר התרגשנו מאוד בגלל שזו הייתה הפעם הראשונה שלנו בירושלים אי פעם בחיינו.
כשעלינו על האוטובוס ראינו את המדריכה הפטפטנית שלנו לאסי והיא פטפטה לנו לאורך כול הדרך לירושלים וגם בירושלים.
אחרי שחנינו ונכנסנו להר הרצל ,אכלנו ארוחת בוקר ונכנסנו למוזיאון הרצל וראינו איך הרצל מנסה לייסד את מדינת היהודים.
אחרי שיצאנו מהמוזיאון והלכנו לקבר הרצל ראינו קבר של גולדה מאיר ושל ראשי ממשלה אחרים, אחרי זה עברנו במערה באורך 400 מטר, אחרי זה הלכנו למעלית הזמן שם ראינו את כל ההיסטוריה עד הקמת המדינה ב30 דקות ואז הלכנו הבייתה.
כשעלינו על האוטובוס ראינו את המדריכה הפטפטנית שלנו לאסי והיא פטפטה לנו לאורך כול הדרך לירושלים וגם בירושלים.
אחרי שחנינו ונכנסנו להר הרצל ,אכלנו ארוחת בוקר ונכנסנו למוזיאון הרצל וראינו איך הרצל מנסה לייסד את מדינת היהודים.
אחרי שיצאנו מהמוזיאון והלכנו לקבר הרצל ראינו קבר של גולדה מאיר ושל ראשי ממשלה אחרים, אחרי זה עברנו במערה באורך 400 מטר, אחרי זה הלכנו למעלית הזמן שם ראינו את כל ההיסטוריה עד הקמת המדינה ב30 דקות ואז הלכנו הבייתה.
טיול לירושלים
כמה ימים לפני חופשת פסח יצאנו לטיול שנתי.
יצאנו השנה לטיול שנתי לירושלים והתחנה הראשונה שאליה הגענו זה מוזאון הרצל ושמה למדנו על הרצל איפה הוא נולד מה
הוא רצה לעשות ואיך, מה היו החלומות שלו ובסוף מה הוא עשה. אחרי זה נסענו למערה שפעם היו מובילים בה מים הלכנו לשם
והיה שם חשוך מאוד ולכן לקחנו פנסים והיה שם קצת מים והייתה שם גם לחות מאוד כבדה וקור. אחרי המערה נסענו לכותל
ובדרך עצרנו בכל מיני מקומות וכשהגענו לכותל שמנו פתקים וחזרנו לאוטובוס. אחרי זה נסענו למנהרת הזמן והסבירו לנו שם על איך ירושלים נוסדה.
יצאנו השנה לטיול שנתי לירושלים והתחנה הראשונה שאליה הגענו זה מוזאון הרצל ושמה למדנו על הרצל איפה הוא נולד מה
הוא רצה לעשות ואיך, מה היו החלומות שלו ובסוף מה הוא עשה. אחרי זה נסענו למערה שפעם היו מובילים בה מים הלכנו לשם
והיה שם חשוך מאוד ולכן לקחנו פנסים והיה שם קצת מים והייתה שם גם לחות מאוד כבדה וקור. אחרי המערה נסענו לכותל
ובדרך עצרנו בכל מיני מקומות וכשהגענו לכותל שמנו פתקים וחזרנו לאוטובוס. אחרי זה נסענו למנהרת הזמן והסבירו לנו שם על איך ירושלים נוסדה.
המסע לירושלים
זה התחיל בוקר אחד של יום ראשון,
כולם התעוררו מוקדם כדי להגיע בזמן לכתה ולא לאחר לשיעור הראשון. אלה אמרה לנו לא להביא את הציוד לחשבון בגלל שאנו היינו צריכים לצאת ב-8:30.כשאיריס ואלה התחלפו בכיתות שהן אמורות ללמד, שמנו תיקים על הגב,ירדנו במדרגות לקומה הראשונה ושם חיכו לנו ליד השער הראשי. ומשם הבאנו שהתחיל לו המסע לירושלים. אחרי שנכנסנו לאוטובוס המדריכה שלנו עשתה לנו הכרות איתה, קראו לה סאלי.שם גם חיכה לנו איש הביטחון. הנהג התחיל לנסוע וכמובן בדקו לנו את חגורות הבטיחות. נסענו ככה שעה וחצי עם הסברים.הגענו למוזיאון הרצל שבירושלים ,אכלנו ונכנסנו למוזיאון. ראינו את השחקן שאמור לשחק את הרצל וראינו את העוזר שלו וראינו גם את הבימאית.אחר-כך הוא הופיע מולינו בסרט. ואז ראינו בחדר האחרון ראינו את חדר העבודה המשוחזר של הרצל. לאחר מיכן יצאנו מהמוזיאון הלכנו לקבר הרצל וראינו את החיילים מיתכוננים לטקס יום העצמאות. הלכנו לראות את קבר רבין ואישתו ועוד כמה אנשים חשובים. אחר כך חזרנו לאוטובוס ונסענו לנקבת אמת המים. לקחנו את הפנסים וההורים שלא רצו להיכנס הנהג לקח אותם לנקודת הסיום של נקבת אמת המים. בתוך המערה היה מאוד צפוף והיו גם שלוליות מים והיתה אחת גדולה במיוחד. יצאנו מהמערה ועלינו למעלה ועברנו על 100 מדרגות. לאחר מכן נסענו לרובע היהודי וראינו את בתי הכנסת שבהם היסתתרו היהודים מידי הטורקים . ראינו גם את בית הכנסת הספרדי ששופץ בכולו. ולבסוף נסענו למנהרת הזמן זה היה עם כיסאות זזים. ואחרי מנהרת הזמן נסענו הביתה עייפים אח מרוצים.
כולם התעוררו מוקדם כדי להגיע בזמן לכתה ולא לאחר לשיעור הראשון. אלה אמרה לנו לא להביא את הציוד לחשבון בגלל שאנו היינו צריכים לצאת ב-8:30.כשאיריס ואלה התחלפו בכיתות שהן אמורות ללמד, שמנו תיקים על הגב,ירדנו במדרגות לקומה הראשונה ושם חיכו לנו ליד השער הראשי. ומשם הבאנו שהתחיל לו המסע לירושלים. אחרי שנכנסנו לאוטובוס המדריכה שלנו עשתה לנו הכרות איתה, קראו לה סאלי.שם גם חיכה לנו איש הביטחון. הנהג התחיל לנסוע וכמובן בדקו לנו את חגורות הבטיחות. נסענו ככה שעה וחצי עם הסברים.הגענו למוזיאון הרצל שבירושלים ,אכלנו ונכנסנו למוזיאון. ראינו את השחקן שאמור לשחק את הרצל וראינו את העוזר שלו וראינו גם את הבימאית.אחר-כך הוא הופיע מולינו בסרט. ואז ראינו בחדר האחרון ראינו את חדר העבודה המשוחזר של הרצל. לאחר מיכן יצאנו מהמוזיאון הלכנו לקבר הרצל וראינו את החיילים מיתכוננים לטקס יום העצמאות. הלכנו לראות את קבר רבין ואישתו ועוד כמה אנשים חשובים. אחר כך חזרנו לאוטובוס ונסענו לנקבת אמת המים. לקחנו את הפנסים וההורים שלא רצו להיכנס הנהג לקח אותם לנקודת הסיום של נקבת אמת המים. בתוך המערה היה מאוד צפוף והיו גם שלוליות מים והיתה אחת גדולה במיוחד. יצאנו מהמערה ועלינו למעלה ועברנו על 100 מדרגות. לאחר מכן נסענו לרובע היהודי וראינו את בתי הכנסת שבהם היסתתרו היהודים מידי הטורקים . ראינו גם את בית הכנסת הספרדי ששופץ בכולו. ולבסוף נסענו למנהרת הזמן זה היה עם כיסאות זזים. ואחרי מנהרת הזמן נסענו הביתה עייפים אח מרוצים.
צעדת קריניצי
כאשר הגענו לכיתה אחרי הצלצול הגיעו ההורים של עידו ישעיה , איריס המחנכת ועופרה המנהלת.
הם התחילו לעזור לנו ללבוש את הבגדים לצעדה שהכינו ההורים של עידו.
הבגדים היו עשויים מאלבד ועליהם היו מודבקים משני הצדדים דפים עם ציורי המקשים , והיה לנו גם כובע שהיה עשוי מנייר סול , ועליו היה מודבק נייר שרשום עליו : "יהל"ם @ ".
יצאנו מבית - הספר לכיוון כיכר אורדע עם איריס , אמא של חן ואמא של ניר.
כל הדרך צעקנו ושרנו שירים על בית - הספר.
כשהגענו לכיכר אורדע צעקנו את ההמנון והוא היה כך :
"בבית - ספר יהל"ם , לומדים ממש כמו בחלום. במחשב כולם עוסקים , וגולשים לפי כללים. מתקדמים עם הקידמה , בזהירות ובחוכמה. ילדים ומבוגרים , הנה יהל"ם - קרבים."
להמנון המצאנו גם ריקוד יפה.
התחלנו ללכת מכיכר אורדע עד לפארק הלאומי {כ - 5 ק"מ}.
בדרך היו תחנות שיפוט ובהן היינו צריכים לרקוד ולשיר את הריקוד שלנו.
הגענו לפארק הלאומי אחרי בערך כ - שעתיים.
כשהגענו נחנו קצת , אכלנו חטיפים , דיברנו ונהנו ואז ביקשו שנגיע לבמה בשביל נאומים וחלוקת פרסים.
היו נאומים ולבסוף חילקו לכל בית - ספר פרס השתתפות ואז היו גם - 3 קטגוריות למקום ראשון :
1.לבוש . 2.הליכה נאה . 3. המנון.
אנחנו זכינו בפרס אחד של תלבושת נאה.
היה לנו בסך - הכל מאוד , מאוד כיף.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
הם התחילו לעזור לנו ללבוש את הבגדים לצעדה שהכינו ההורים של עידו.
הבגדים היו עשויים מאלבד ועליהם היו מודבקים משני הצדדים דפים עם ציורי המקשים , והיה לנו גם כובע שהיה עשוי מנייר סול , ועליו היה מודבק נייר שרשום עליו : "יהל"ם @ ".
יצאנו מבית - הספר לכיוון כיכר אורדע עם איריס , אמא של חן ואמא של ניר.
כל הדרך צעקנו ושרנו שירים על בית - הספר.
כשהגענו לכיכר אורדע צעקנו את ההמנון והוא היה כך :
"בבית - ספר יהל"ם , לומדים ממש כמו בחלום. במחשב כולם עוסקים , וגולשים לפי כללים. מתקדמים עם הקידמה , בזהירות ובחוכמה. ילדים ומבוגרים , הנה יהל"ם - קרבים."
להמנון המצאנו גם ריקוד יפה.
התחלנו ללכת מכיכר אורדע עד לפארק הלאומי {כ - 5 ק"מ}.
בדרך היו תחנות שיפוט ובהן היינו צריכים לרקוד ולשיר את הריקוד שלנו.
הגענו לפארק הלאומי אחרי בערך כ - שעתיים.
כשהגענו נחנו קצת , אכלנו חטיפים , דיברנו ונהנו ואז ביקשו שנגיע לבמה בשביל נאומים וחלוקת פרסים.
היו נאומים ולבסוף חילקו לכל בית - ספר פרס השתתפות ואז היו גם - 3 קטגוריות למקום ראשון :
1.לבוש . 2.הליכה נאה . 3. המנון.
אנחנו זכינו בפרס אחד של תלבושת נאה.
היה לנו בסך - הכל מאוד , מאוד כיף.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
גן חיים סנדרה ומיכל
נסענו באוטובוס למקום שנקרא גן חיים. ואחר כך נכנסנו לכיתת הלימוד הסבירו לנו מה נעשה. ואז נתנו לנו קסדות ואופניים ואמרו לנו לירכוב כי הם רצו לבדוק איך אנו רוכבים, לפי הכללים או שלא לפי הכללים. רכבנו על מסלול כדמיו כביש עם שלטים ורמזורים. ורוב התלמידים לא רכבו נכון המורות הסבירו לנו את החוקים וחילקו אותנו לשתי קבוצות, רוכבים , שהם רוכבים על הכביש והתצפיתנים שהם כותבים במה טעו הרוכבים ברכיבה וראינו סרט על בטיחות בדרכים ולבסוף גם קיבלנו מחזיר אור.
ולסיכום: היה מאוד מהנה.
ולסיכום: היה מאוד מהנה.
גן חיים
הגענו לגן חיים הכירו לנו את המדריכות ולאחר מכן ביקשו מאיתנו לתלות את התיקים בחוץ ולהיכנס לכיתה.
נכנסנו לכיתה התיישבנו וחילקו אותנו ל-2 קבוצות,המדריכות התחילו להסביר לנו מה יהיה במהלך היום.
הן אמרו לנו שקודם כל הן יראו את נסיעתנו באופנים ואז הן אמרו לנו ללבוש את האפודות שהיו על הכיסא שעליהם
היו מספרים ובמקום לקרוא לנו בשמות שלנו קראו לנו במספרים שהיו על האפודות וכך הן קראו לכל אחד במספר שלו
וחילקו לנו קסדות. ולאחר מכן יצאנו החוצה וכל אחד מן הילדים קיבל אופנים משלו ואחר כך סמנו קסדה והרמנו את הרגלית
ועמדנו בצד ימין של האופנים והן אמרו לנו להתקדם ל"כביש" ואז הן אמרו לנו להוריד את הגלגל האחורי ולהישאר על המדרכה ואז להוריד את הגלגל הקדמי.
לאחר מכן הן אמרו לנו לעלות על האופניים ולנסוע בשורה ואחר כך להתפזר על ה"כביש" לאן שרוצים. התחלנו לנסוע והמדריכות הביטו עלינו ובדקו איך אנחנו רוכבים על האופניים.
ואחרי זמן מה הן אמרו לנו לעצור ולהחזיר את האופניים למקום. ואז נכנסנו לכיתה והן אמרו לנו שיש הפסקת אוכל,ואכלנו אוכל,כריכים,פירות וירקות. ואז אחרי ההפסקה נכנסו לכיתה והם התחילו להסביר לנו על איך לנסוע בנסיעה הבאה.ודיברנו ושאלנו שאלות. ואז הן אמרו לנו לצאת החוצה ולעשות הפעולה שעשינו לפני שהסבירו לנו על רכיבה בטוחה
נכנסנו לכיתה התיישבנו וחילקו אותנו ל-2 קבוצות,המדריכות התחילו להסביר לנו מה יהיה במהלך היום.
הן אמרו לנו שקודם כל הן יראו את נסיעתנו באופנים ואז הן אמרו לנו ללבוש את האפודות שהיו על הכיסא שעליהם
היו מספרים ובמקום לקרוא לנו בשמות שלנו קראו לנו במספרים שהיו על האפודות וכך הן קראו לכל אחד במספר שלו
וחילקו לנו קסדות. ולאחר מכן יצאנו החוצה וכל אחד מן הילדים קיבל אופנים משלו ואחר כך סמנו קסדה והרמנו את הרגלית
ועמדנו בצד ימין של האופנים והן אמרו לנו להתקדם ל"כביש" ואז הן אמרו לנו להוריד את הגלגל האחורי ולהישאר על המדרכה ואז להוריד את הגלגל הקדמי.
לאחר מכן הן אמרו לנו לעלות על האופניים ולנסוע בשורה ואחר כך להתפזר על ה"כביש" לאן שרוצים. התחלנו לנסוע והמדריכות הביטו עלינו ובדקו איך אנחנו רוכבים על האופניים.
ואחרי זמן מה הן אמרו לנו לעצור ולהחזיר את האופניים למקום. ואז נכנסנו לכיתה והן אמרו לנו שיש הפסקת אוכל,ואכלנו אוכל,כריכים,פירות וירקות. ואז אחרי ההפסקה נכנסו לכיתה והם התחילו להסביר לנו על איך לנסוע בנסיעה הבאה.ודיברנו ושאלנו שאלות. ואז הן אמרו לנו לצאת החוצה ולעשות הפעולה שעשינו לפני שהסבירו לנו על רכיבה בטוחה
הטיול בירושלים ניר ואיציק
הטיול לירושלים
בבוקר הטיול התכנסנו בבית הספר ובערך בשמונה וחצי יצאנו לדרך,הגענו למוזיאון הרצל ולהר הרצל.
כשהגענו להר אכלנו ארוחת בוקר שמנו את התיקים מחוץ למוזיאון ונכנסנו לתוך המוזיאון והתחלנו בפעילות הלימודית.
במוזיאון צפינו בסרטים המראים את דרכו של הרצל וחזונו למדינה יהודית.
ראינו את חדר העבודה של הרצל וסלונו.
כאשר יצאנו ראינו חיילים מתכוננים לטקס יום העצמאות,ראינו את קברו של הרצל,והמשכנו לחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
שם היו הקברים של ראשי ממשלות ישראל,נשיאים ורעיותהם.
משם המשכנו לנקבת אמת המים,במצפה ליד הנקבה אכלנו ארוחת צהריים ונכנסו לנקבה בנקבה היה בוץ סלעים מעברים צרים ונמוכים.צעדנו בנקבה כ-20 דקות ואז יצאנו לכיוון הכותל,נכנסנו לעיר העתיקה דרך שער ציון והמשכנו ללכת עד הכותל.
בכותל שמנו את הפתקים עם הבקשות והתפילות,קראנו תפילה קצרה וביקשנו בקשות למינהם.
אחר כך המשכנו לסייר בעיר העתיקה וראינו את בית הכנסת החורבה,הסבירו לנו על בית כנסת זה שהיה עתיק ונשרף על ידי הירדנים ב-1948.
המשכנו בכמה סמטאות והגענו שבו סיפרו על ילד קטן שלחם במלחמת העצמאות בעודו בן 9.
תפקידו במלחמה היה לתצפת ולתקשר לבסוף ירו בו כדור הוא גסס כמה ימים ומת.
אחר כך המשכנו למעלית הזמן,זהו מקום המספר את סיפורה הארוך של ירושלים בירת ישראל-
מימי דוד ושלמה ועד כיבוש הכותל במלחמת ששת הימים.
תוך כדי הסרט המושבים זזו ורעדו כשנגמר הסרט הלכנו לאוטובוס ומשם נסענו לרמת גן.
טיול זה היה כיף וגם מעייף.
איציק כהן וניר אשר
בבוקר הטיול התכנסנו בבית הספר ובערך בשמונה וחצי יצאנו לדרך,הגענו למוזיאון הרצל ולהר הרצל.
כשהגענו להר אכלנו ארוחת בוקר שמנו את התיקים מחוץ למוזיאון ונכנסנו לתוך המוזיאון והתחלנו בפעילות הלימודית.
במוזיאון צפינו בסרטים המראים את דרכו של הרצל וחזונו למדינה יהודית.
ראינו את חדר העבודה של הרצל וסלונו.
כאשר יצאנו ראינו חיילים מתכוננים לטקס יום העצמאות,ראינו את קברו של הרצל,והמשכנו לחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
שם היו הקברים של ראשי ממשלות ישראל,נשיאים ורעיותהם.
משם המשכנו לנקבת אמת המים,במצפה ליד הנקבה אכלנו ארוחת צהריים ונכנסו לנקבה בנקבה היה בוץ סלעים מעברים צרים ונמוכים.צעדנו בנקבה כ-20 דקות ואז יצאנו לכיוון הכותל,נכנסנו לעיר העתיקה דרך שער ציון והמשכנו ללכת עד הכותל.
בכותל שמנו את הפתקים עם הבקשות והתפילות,קראנו תפילה קצרה וביקשנו בקשות למינהם.
אחר כך המשכנו לסייר בעיר העתיקה וראינו את בית הכנסת החורבה,הסבירו לנו על בית כנסת זה שהיה עתיק ונשרף על ידי הירדנים ב-1948.
המשכנו בכמה סמטאות והגענו שבו סיפרו על ילד קטן שלחם במלחמת העצמאות בעודו בן 9.
תפקידו במלחמה היה לתצפת ולתקשר לבסוף ירו בו כדור הוא גסס כמה ימים ומת.
אחר כך המשכנו למעלית הזמן,זהו מקום המספר את סיפורה הארוך של ירושלים בירת ישראל-
מימי דוד ושלמה ועד כיבוש הכותל במלחמת ששת הימים.
תוך כדי הסרט המושבים זזו ורעדו כשנגמר הסרט הלכנו לאוטובוס ומשם נסענו לרמת גן.
טיול זה היה כיף וגם מעייף.
איציק כהן וניר אשר
יום שני, 8 במרץ 2010
החרות חן ומיכל
החרות:
אנו חושבות שהחרות היא החופש לעשות כל דבר שרוצים כי החרות זאת אומרת חופש ולא מדברת על דבר אחד לדוגמה: היא מאפשרת לנו להביע את דעתינו ולהגן על עצמינו החרות היא גם אחריות. לסיכום החרות היא דבר טוב ואנו שמחות שהעם חופשי
אנו חושבות שהחרות היא החופש לעשות כל דבר שרוצים כי החרות זאת אומרת חופש ולא מדברת על דבר אחד לדוגמה: היא מאפשרת לנו להביע את דעתינו ולהגן על עצמינו החרות היא גם אחריות. לסיכום החרות היא דבר טוב ואנו שמחות שהעם חופשי
פסח
חרות פסח
חרות זה חופש ועצמאות,עצמאות זה משהו שאתה עושה לבד
למשל:ילד אחד מבקש עזרה מאימו שתעזור לו בדבר כלשהו שהוא יכול לעשות לבד
ואז היא ארה לו:שיתאמץ ויעשה זאת לבד והוא ניסה זאת וראה שאפשר לעשות לפעמים
דברים לבד.
חרות זה חופש ועצמאות,עצמאות זה משהו שאתה עושה לבד
למשל:ילד אחד מבקש עזרה מאימו שתעזור לו בדבר כלשהו שהוא יכול לעשות לבד
ואז היא ארה לו:שיתאמץ ויעשה זאת לבד והוא ניסה זאת וראה שאפשר לעשות לפעמים
דברים לבד.
הסדר של פסח
זה התחיל בסדר הפסח האחרון,
כולנו היגענו לבית של דודה של אבא שלי שהוא היה ענק! בגלל זה אני תמיד אוהבת לבקר אותה.כל המישפחה הגיע מדוד עד בן דוד מדודה עד בת דודה מסבא עד סבתא ומתינוק עד התינוקת החדשה שישבה בתוך הבטן של אחות של אמא שלי(דודה שלי) שהגיע מחוץ לארץ וגם אח של אבא שלי הגיע לסעודה מחו"ל. ופה הסיפור שלנו רק מתחיל.....
אמא וכל שאר בנות המשפחה וכמובן גם אני סידרנו את השולחן ונבנים כמו כל פעם ישבו דיברו וצפו בטלוויזיה.אחרי שגמרנו לסדר את השולחן אז שמנו את המנות הראשונות :
סלט ירקות, מצות , חצילים למינהם, פלפלים,מלפפונים,עגבניות,זיתים ושועית. ברגע שגמרנו כולם באו לשולחן והתחלנו בסדר. דוד של אבא שלי התחיל לקרוא ברכות והכי קטן במישפחה שקוראים לו ליאור שאל את ארבעת הקושיות.ברגע שהוא גמר אכלנו קצת מכול דבר ולכולנו ידוע שסבתא שלי עושה את הסלט הכי טוב מכולם!!!!!!!
עברנו למנה העיקרית ואני לא כל כך זוכרת מה היה שם כי היה כול-כך הרבה מאכלים טעימים מה שאני זוכרת שאכלנו הרבה מאוד מצות.אחרי כל זהמ אבא שלי החביא את האפיקומן וכשניסינו לחפש אותו חיפשנו בכל הבית ולא מצאנו אותו. אבא אמר שהוא שם את האפיקומן בתוך המלונה של שוקי הכלב אב הוא כניראה שכח ששוקי אוןהב לאכול מצות ובכך היסתיימה התעלומה הקטנה שלנו וכולנו היינו שמחים ומאושרים.
כולנו היגענו לבית של דודה של אבא שלי שהוא היה ענק! בגלל זה אני תמיד אוהבת לבקר אותה.כל המישפחה הגיע מדוד עד בן דוד מדודה עד בת דודה מסבא עד סבתא ומתינוק עד התינוקת החדשה שישבה בתוך הבטן של אחות של אמא שלי(דודה שלי) שהגיע מחוץ לארץ וגם אח של אבא שלי הגיע לסעודה מחו"ל. ופה הסיפור שלנו רק מתחיל.....
אמא וכל שאר בנות המשפחה וכמובן גם אני סידרנו את השולחן ונבנים כמו כל פעם ישבו דיברו וצפו בטלוויזיה.אחרי שגמרנו לסדר את השולחן אז שמנו את המנות הראשונות :
סלט ירקות, מצות , חצילים למינהם, פלפלים,מלפפונים,עגבניות,זיתים ושועית. ברגע שגמרנו כולם באו לשולחן והתחלנו בסדר. דוד של אבא שלי התחיל לקרוא ברכות והכי קטן במישפחה שקוראים לו ליאור שאל את ארבעת הקושיות.ברגע שהוא גמר אכלנו קצת מכול דבר ולכולנו ידוע שסבתא שלי עושה את הסלט הכי טוב מכולם!!!!!!!
עברנו למנה העיקרית ואני לא כל כך זוכרת מה היה שם כי היה כול-כך הרבה מאכלים טעימים מה שאני זוכרת שאכלנו הרבה מאוד מצות.אחרי כל זהמ אבא שלי החביא את האפיקומן וכשניסינו לחפש אותו חיפשנו בכל הבית ולא מצאנו אותו. אבא אמר שהוא שם את האפיקומן בתוך המלונה של שוקי הכלב אב הוא כניראה שכח ששוקי אוןהב לאכול מצות ובכך היסתיימה התעלומה הקטנה שלנו וכולנו היינו שמחים ומאושרים.
כתיבה טיעונית-פסח
כתיבה טיעונית על פסח:
חרות,השערה-לדעתי חרות היא משהו שהיהודים רצו מזמן עוד מאז שהיו במצרים.
המילה חרות מזכירה לי את המילה חופש, עצמאות.
אדם עצמאי-לדעתי אדם עצמאי הוא אדם שלא צריך עזרה ברמה גבוהה שיכול לעשות הכל לבד אם הוא רוצה.
אדם חופשי-לדעתי אדם חופשי הוא אדם שלא יכול ליחיות בחובות שהוא רוצה רק ליהיות בחופש (במובן טוב).
אני בעד החרות.
חרות,השערה-לדעתי חרות היא משהו שהיהודים רצו מזמן עוד מאז שהיו במצרים.
המילה חרות מזכירה לי את המילה חופש, עצמאות.
אדם עצמאי-לדעתי אדם עצמאי הוא אדם שלא צריך עזרה ברמה גבוהה שיכול לעשות הכל לבד אם הוא רוצה.
אדם חופשי-לדעתי אדם חופשי הוא אדם שלא יכול ליחיות בחובות שהוא רוצה רק ליהיות בחופש (במובן טוב).
אני בעד החרות.
חרות פסח.
חרות פסח:אחד השמות שניתנו לחג - חג החירות, משום שעם ישראל יצאו כקולקטיב ממצב של עם כבוש למצב חדש, מצב של חירות.
ישראל היו קבוצה לא מגובשת. סבלם המשותף במצב של עבדות ועבודת פרך איחד אותם .
כך יצאו ממצרים, לא כל כך מתוך בחירה חופשית ומתוך מודעות ואחריות לדרך שיצטרכו לעבור כדי להרויח את החירות - אלא אפשר לומר שהם ברחו ממצוקה נוראית, והאל באמצעות משה שליחו, קיבלו החלטה להוציאם מהמצוקה.
ישראל היו קבוצה לא מגובשת. סבלם המשותף במצב של עבדות ועבודת פרך איחד אותם .
כך יצאו ממצרים, לא כל כך מתוך בחירה חופשית ומתוך מודעות ואחריות לדרך שיצטרכו לעבור כדי להרויח את החירות - אלא אפשר לומר שהם ברחו ממצוקה נוראית, והאל באמצעות משה שליחו, קיבלו החלטה להוציאם מהמצוקה.
חירות מאת גיל וצח
חירות היא חופש של בני האדם לעשות מה שהם הם רוצים אלא אם כן זה ניסיון הריגה או התפרעות שלהם.
לדוגמה: בנאדם לא יכול להגיד לך איך לחשוב, או מה לקנות בסופרמרקט יש לך זכות לקנות מה שאתה אוהב או רוצה.
לדוגמה: בנאדם לא יכול להגיד לך איך לחשוב, או מה לקנות בסופרמרקט יש לך זכות לקנות מה שאתה אוהב או רוצה.
סיפור לפסח
האפיקומן הנעלם
שעה לפני סדר ליל הפסח התכוננו-אני,אמא,אבא,יוני ושירה.
שירה ואני התלבשנו בשמלה לבנה ויפה.
יוני התלבש בחליפה שחורה נקייה.
אמא ואבא התלבשו יפה וניקו ניקיונות אחרונים את הבית.
אני,יוני ושירה עזרנו לאמא ואבא לסדר את השולחן לכבוד ארוחת ליל הסדר.
הזמנו את-סבא דוד,סבתא-רבקה,סבא-יעקב,סבתא-שרה וכל הדודים והדודות.
כאשר הגיעו כולם החלנו בקריאת ההגדה,בברכות ובשירים.
כשאבא נתן לשירה לשתות מן כוס היין-אחרי התפילות,נשפך על רותי טיפות יין על שמלתה הלבנה והיא הייתה עצובה מאוד.
סבא דוד עודד אותה ואמר לה : "אל דאגה-שירה'לה,אם תמצאי את האפיקומן אני אתן לך כסף, ובו תיקני שמלה חדשה".
שירה שמחה,חיבקה את סבא דוד ואמרה : "תודה סבא".
המשכנו בארוחה ולבסוף אמרו אבא וסבא דוד כך : "ילדים חמודים,עכשיו הגיע שלב האפיקומן."
הילדים קטעו את סבא ואבא וצעקו בצרחות של שמחה : "יש!!!"
המשיכו אבא וסבא : "רדו אתם לחצר הבית וחכו שם עד שנקרא לכם אחרי שהחבאנו את האפיקומן."
והוסיפו : "מי שימצא אותו יקבל סכום של-100 ש"ח וכל השאר יקבלו סכום ניחומים של כ-50 ש"ח."
ירדו הילדים בשמחה וכולם היו בטוחים בעצמם שהם ימצאו השנה את האפיקומן.
סבא ואבא החביאו את האפיקומן בתוך הארון והיו בטוחים שאף-אחד לא ימצא אותו,אך, שכחו שבתוך הארון נמצא האוגר שסבא דוד וסבתא רבקה קנו ליוני,שירה ואני{רוני}.
קראו סבא ואבא לילדים השמחים ונתנו אור ירוק לתחילת החיפוש.
הילדים חיפשו,חיפשו וחיפשו את האפיקומן אך לאחר-15 דקות לא מצאו אותו.
התייאשו הילדים וכך גם אבא וסבא,אבא פתח את הארון וראה להפתעתו שאין אפיקומן.
אבא חיפש בכל מדפי הארון ושם לב שיש את האוגר של הילדים וראה גם שבכלובו יש פירורי מצה.
אבא אמר זאת לכולם וכולם החלו בצחוק גדול.
למרות זאת סבא נתן לכל הילדים סכום של-50 ש"ח.
זה היה סדר פסח שלא אשכח לעולם.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
שעה לפני סדר ליל הפסח התכוננו-אני,אמא,אבא,יוני ושירה.
שירה ואני התלבשנו בשמלה לבנה ויפה.
יוני התלבש בחליפה שחורה נקייה.
אמא ואבא התלבשו יפה וניקו ניקיונות אחרונים את הבית.
אני,יוני ושירה עזרנו לאמא ואבא לסדר את השולחן לכבוד ארוחת ליל הסדר.
הזמנו את-סבא דוד,סבתא-רבקה,סבא-יעקב,סבתא-שרה וכל הדודים והדודות.
כאשר הגיעו כולם החלנו בקריאת ההגדה,בברכות ובשירים.
כשאבא נתן לשירה לשתות מן כוס היין-אחרי התפילות,נשפך על רותי טיפות יין על שמלתה הלבנה והיא הייתה עצובה מאוד.
סבא דוד עודד אותה ואמר לה : "אל דאגה-שירה'לה,אם תמצאי את האפיקומן אני אתן לך כסף, ובו תיקני שמלה חדשה".
שירה שמחה,חיבקה את סבא דוד ואמרה : "תודה סבא".
המשכנו בארוחה ולבסוף אמרו אבא וסבא דוד כך : "ילדים חמודים,עכשיו הגיע שלב האפיקומן."
הילדים קטעו את סבא ואבא וצעקו בצרחות של שמחה : "יש!!!"
המשיכו אבא וסבא : "רדו אתם לחצר הבית וחכו שם עד שנקרא לכם אחרי שהחבאנו את האפיקומן."
והוסיפו : "מי שימצא אותו יקבל סכום של-100 ש"ח וכל השאר יקבלו סכום ניחומים של כ-50 ש"ח."
ירדו הילדים בשמחה וכולם היו בטוחים בעצמם שהם ימצאו השנה את האפיקומן.
סבא ואבא החביאו את האפיקומן בתוך הארון והיו בטוחים שאף-אחד לא ימצא אותו,אך, שכחו שבתוך הארון נמצא האוגר שסבא דוד וסבתא רבקה קנו ליוני,שירה ואני{רוני}.
קראו סבא ואבא לילדים השמחים ונתנו אור ירוק לתחילת החיפוש.
הילדים חיפשו,חיפשו וחיפשו את האפיקומן אך לאחר-15 דקות לא מצאו אותו.
התייאשו הילדים וכך גם אבא וסבא,אבא פתח את הארון וראה להפתעתו שאין אפיקומן.
אבא חיפש בכל מדפי הארון ושם לב שיש את האוגר של הילדים וראה גם שבכלובו יש פירורי מצה.
אבא אמר זאת לכולם וכולם החלו בצחוק גדול.
למרות זאת סבא נתן לכל הילדים סכום של-50 ש"ח.
זה היה סדר פסח שלא אשכח לעולם.
נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.
ערך החרות
החרות
לדעתי החרות היא פשוט דבר שאי אפשר להשיג ככה בקלות, היהודים שהיו כולאים ועבדים אצל המיצרים לקח הרבה זמן-עד שמשה רבינו גדל והתחיל להתחשב ביהודים ואז הוא ברח וכל יום בא אל פרעה ואמר לשחרר את העם שלו ואז היו עשרת המכות שהן היו ממש קשות, ואז אחרי עשרת המכות משה לקח את עם ישראל והם הלכו במדבר ארבעים שנה! חרות זה דבר שתומך בנו ונותן לנו להבין שאנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו כמו ללכת לאן שאנו רוצים ולשחק במה שאנחנו אוהבים. אני חושבת שכל איש זכאי לחרות אבל בתנאים שונים: אם הוא רוצה להיות חופשי אז לא צריך להרוג מישהו או לעשות לו רע. כי אז אתה לא תהיה כאילו בכלא , אתה תהיה כלוא בתוך עצמך עם הרוע שלך. לוף אני רוצה להגיד שבאמת כולנו זכאים לחרות.
לדעתי החרות היא פשוט דבר שאי אפשר להשיג ככה בקלות, היהודים שהיו כולאים ועבדים אצל המיצרים לקח הרבה זמן-עד שמשה רבינו גדל והתחיל להתחשב ביהודים ואז הוא ברח וכל יום בא אל פרעה ואמר לשחרר את העם שלו ואז היו עשרת המכות שהן היו ממש קשות, ואז אחרי עשרת המכות משה לקח את עם ישראל והם הלכו במדבר ארבעים שנה! חרות זה דבר שתומך בנו ונותן לנו להבין שאנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו כמו ללכת לאן שאנו רוצים ולשחק במה שאנחנו אוהבים. אני חושבת שכל איש זכאי לחרות אבל בתנאים שונים: אם הוא רוצה להיות חופשי אז לא צריך להרוג מישהו או לעשות לו רע. כי אז אתה לא תהיה כאילו בכלא , אתה תהיה כלוא בתוך עצמך עם הרוע שלך. לוף אני רוצה להגיד שבאמת כולנו זכאים לחרות.
החופש מאת איציק ואיתי
חופש או החירות זה אחד הדברים הכי חשובים לאדם. לכל אדם באשר הוא מגיע חופש וזכויות ואת הזכות להביע את דעתו.
כל אדם צריך לדרוש את חירותו ואת חופש הבעת הדעה כי אם הוא לא יעשה את זה אף אחד לא יעשה זאת.
לכן אחד הדברים המזעזעים יותר לדעתנו הוא שיעבוד השחורים בארצות הברית ולכן החלטנו לכתוב סיפור מתאים בנושא:
לפני הרבה שנים בארצות הברית, בזמן עבדות הכושים כאשר האדם הלבן היה בשלטון, היה איש לבן אכזר, עשיר כקורח שעסק בחקלאות היו לו- מטעים, פרדסים, שדות והרבה פועלים שחורים שהתעלל בהם עד אין סוף: האיש העביד אותם בפרך 18 שעות ביממה, אם הם לא היו מבצעים את עבודתם כראוי הם לא היו מקבלים אפילו את פת הלחם היומית שלהם.
השחורים נשלטו בשלטון פחד ואימה והם נשארו לעבוד אצלו רק כי לא היה להם מקום אחר ללכת אליו.
עד שצעיר אחד בשם תום החליט למרוד בבעליו, הוא אסף את כל העבדים לאחר שעת העוצר ולאחר ששכנע את המתנגדים הם החלו בלהגות תוכנית מרד. השחורים תכננו לפרוץ לאחוזתו של האיש בזמן הירח המלא ולהרוג את אשתו ואותו.
כשהגיע הירח המלא, החלו השחורים בתוכנית, הם פרצו לאחוזה קשרו את המעביד ואת אשתו ולקחו אותם לעץ גבוה,
והחליטו לתלות אותם. את אשתו תלו קודם וג'ון אמר למעביד מילים אחרונות: "אתה מתייחס בזלזול אלינו ולכן עכשיו ננקום."
הגיע הרגע והוא נתלה ומאז השחורים באחוזה זאת חיים באושר ובאושר.
כל אדם צריך לדרוש את חירותו ואת חופש הבעת הדעה כי אם הוא לא יעשה את זה אף אחד לא יעשה זאת.
לכן אחד הדברים המזעזעים יותר לדעתנו הוא שיעבוד השחורים בארצות הברית ולכן החלטנו לכתוב סיפור מתאים בנושא:
לפני הרבה שנים בארצות הברית, בזמן עבדות הכושים כאשר האדם הלבן היה בשלטון, היה איש לבן אכזר, עשיר כקורח שעסק בחקלאות היו לו- מטעים, פרדסים, שדות והרבה פועלים שחורים שהתעלל בהם עד אין סוף: האיש העביד אותם בפרך 18 שעות ביממה, אם הם לא היו מבצעים את עבודתם כראוי הם לא היו מקבלים אפילו את פת הלחם היומית שלהם.
השחורים נשלטו בשלטון פחד ואימה והם נשארו לעבוד אצלו רק כי לא היה להם מקום אחר ללכת אליו.
עד שצעיר אחד בשם תום החליט למרוד בבעליו, הוא אסף את כל העבדים לאחר שעת העוצר ולאחר ששכנע את המתנגדים הם החלו בלהגות תוכנית מרד. השחורים תכננו לפרוץ לאחוזתו של האיש בזמן הירח המלא ולהרוג את אשתו ואותו.
כשהגיע הירח המלא, החלו השחורים בתוכנית, הם פרצו לאחוזה קשרו את המעביד ואת אשתו ולקחו אותם לעץ גבוה,
והחליטו לתלות אותם. את אשתו תלו קודם וג'ון אמר למעביד מילים אחרונות: "אתה מתייחס בזלזול אלינו ולכן עכשיו ננקום."
הגיע הרגע והוא נתלה ומאז השחורים באחוזה זאת חיים באושר ובאושר.
יום שני, 15 בפברואר 2010
הפתעה ביום המשפחה
זה התחיל ביום שלפני יום המשפחה.
באותו יום כולם התכוננו תכננו טיול לקראת מחר, היה לחוץ מאוד ולאף אחד לא היה זמן פנוי לראות איך הציונים שלי בתעודה היו הכי טובים מכל הכיתה:
חשבון 100 אנגלית 100ספורט 100 תנ"ך 100 ספרות 100 עברית ועוד 100 ועוד ועוד.
אני פניתי לכולם אך אף אחד לא שם לב אלי!אני רצתי לחדרי, והסתגרתי בו ובכיתי . לרגע אחד חשבתי שאף אחד לא אוהב אותי יותר ולא רוצה אותי יותר.אמרתי לעצמי שזו מחשבה טיפשית אחרי הכל אמא הולידה אותי בשמחה רבה. פתאום אחותי הגדולה פרצה לחדר מבוהלת ומחפשת אותי בכל חדר. כולם חשבו שברחתי כי לא שמו לב אלי. אזיאצאתי מחדרי וגיליתי שעשו הפתעה בשבילי כי הם פיספסו אותו ואז טילנו בחייק הטבע ושטלנו עצים קטנים וזו הייתה היום הולדת הכי טובה בעולם.
באותו יום כולם התכוננו תכננו טיול לקראת מחר, היה לחוץ מאוד ולאף אחד לא היה זמן פנוי לראות איך הציונים שלי בתעודה היו הכי טובים מכל הכיתה:
חשבון 100 אנגלית 100ספורט 100 תנ"ך 100 ספרות 100 עברית ועוד 100 ועוד ועוד.
אני פניתי לכולם אך אף אחד לא שם לב אלי!אני רצתי לחדרי, והסתגרתי בו ובכיתי . לרגע אחד חשבתי שאף אחד לא אוהב אותי יותר ולא רוצה אותי יותר.אמרתי לעצמי שזו מחשבה טיפשית אחרי הכל אמא הולידה אותי בשמחה רבה. פתאום אחותי הגדולה פרצה לחדר מבוהלת ומחפשת אותי בכל חדר. כולם חשבו שברחתי כי לא שמו לב אלי. אזיאצאתי מחדרי וגיליתי שעשו הפתעה בשבילי כי הם פיספסו אותו ואז טילנו בחייק הטבע ושטלנו עצים קטנים וזו הייתה היום הולדת הכי טובה בעולם.
טיול עם משפחתי
אז הטיול מתחיל כך: אני ומשפחתי נסענו לים ביום שבת היה מאוד חם ואני אח שלי ואבא שלי חפרנו בור עמוק מאוד "מתחת לפני הים".אחרי זה אני וכל משפחתי הלכנו לתוך הים עמוק מאוד ואחי טיפה פחד מהעומק הרב אז החזרנו אותו לחוף ואמי הלכה ושמרה עליו ואני ואבא שלי המשכנו לשחות,ואחרי זה שנמאס לי ולאבי יצאנו מהים וכולנו אכלנו גלידה
טיול משפחה ביום האהבה ויום המשפחה
זה היה ערב יום המשפחה כל המשפחה התכנסה בסלון הדליקו
טלוויזייה וראו סרטי משפחה ואז הם גילו שגם באותו היום היה
ערב יום האהבה ואז הם התחילו לחגוג ושמחו והם היו משפחה טובה שעוזרת לכל אחד ותומכת בכל אחד.
מאת:שחר זנדגרטן ושיר אל יהודה
טלוויזייה וראו סרטי משפחה ואז הם גילו שגם באותו היום היה
ערב יום האהבה ואז הם התחילו לחגוג ושמחו והם היו משפחה טובה שעוזרת לכל אחד ותומכת בכל אחד.
מאת:שחר זנדגרטן ושיר אל יהודה
מתנה לאמא מאת עידו ישעיה
פעם היתה אמא לשלושה ילדים אחד עשיר, אחד אחד עני ואחד חכם.
יום אחד ( יום האם) הגיע משלוח בדלת משני הילדים אל האם, שתי חבילות היו בדלת אמא לקחה את מתנת הבן הבחור שהוא היה העני וראתה גרגר חול אמרה אמא לעצמה העיקר היתחשבות אחר כך פתחה אמא את מתנת העשיר וראתה יהלם וגוש זהב. אמרה לעצמה כל הכבוד לו על כך שהוא הרוויח כל כך הרבה כסף.
חיפשה בחוץ האם עוד מתנה ולא מצאה נכנסה האם ואז היה צלצול בפעמון זה היה הבן החכם,שראתה האם את הבן גדול כל כך היא היתה המומה כי לא ראתה את בניה מאז שהתבגרו ויצאו לדרכם.
בה הבן לאימה נתן לה ברכה ותמונה אמר הבן לאמא המתנה הכי גדולה היא שנהיה ביחד.
הבן גר רחוק והתעיף מהדרך הארוכה אלך לישון הבן אמא נתנה לו נשיקה ואמרה:"לראות אותך בני זאת המתנה הכי טובה!!!"
יום אחד ( יום האם) הגיע משלוח בדלת משני הילדים אל האם, שתי חבילות היו בדלת אמא לקחה את מתנת הבן הבחור שהוא היה העני וראתה גרגר חול אמרה אמא לעצמה העיקר היתחשבות אחר כך פתחה אמא את מתנת העשיר וראתה יהלם וגוש זהב. אמרה לעצמה כל הכבוד לו על כך שהוא הרוויח כל כך הרבה כסף.
חיפשה בחוץ האם עוד מתנה ולא מצאה נכנסה האם ואז היה צלצול בפעמון זה היה הבן החכם,שראתה האם את הבן גדול כל כך היא היתה המומה כי לא ראתה את בניה מאז שהתבגרו ויצאו לדרכם.
בה הבן לאימה נתן לה ברכה ותמונה אמר הבן לאמא המתנה הכי גדולה היא שנהיה ביחד.
הבן גר רחוק והתעיף מהדרך הארוכה אלך לישון הבן אמא נתנה לו נשיקה ואמרה:"לראות אותך בני זאת המתנה הכי טובה!!!"
הוראות למכתב רשמי
1. בוחרים נושא שעליו רוצים לרשום.
2.כותבים למי המכתב מופנה ,בנימוס : לכבוד - א.ג. נכבדים.
3. רושמים את הנדון { הנושא שעליו רוצים לרשום}.
4.רושמים את גוף המכתב.
5. לבסוף,רושמים ממי זה.
יום המשפחה אילי לוי
היו היה פעם ילד שיתגעגע לבני הדודים שלו ארצות הברית שבאמריקה והם תמיד באו ביום המשפחה, זה היה היום היחיד מכל השנה שהם באו הוא תמיד רצה להיות איתם וכול פעם שההורים אמרו לו מה אתה רוצה הוא אמר שיגיע יום המשפחה, עבר זמן והוא היגיע ליום הולדת שלוש עשרה בר מצווה ויום הולדתו בכלל לא קרוב ליום משפחה אז ההורים שלו ירגנו לו טיסה לארצות הברית איתו ועים ואיתם, ויום אחד לפני שהוא טס הם גילו לו וזה עכשיו הוא הבין למה ההורים הלכו לחדש את הדרקונים שלו ואז הוא כלכך שמח שלו ישן בלילה אז עבר יום והוא הלך לאמריקה והם גדלו שאפילו לא ידע מי הם והוא חזר ותמיד אהב את בני הדודים שלו וארצות הברית של אמריקה הסוף!
אירוע טוב שקרה
ביוני שעבר אני, אחי ואמא שלי ביררנו על תחרות כוכבי נגב שתתקיים ביוני באילת. החלטנו לנסות להתקבל לתחרות אבל כל המקומות כבר היו תפוסים, אבל למזלינו הם אמרו שאנו יכולים לתפוס שני חודרים במבצע שבכל חדר 4 מקומות. אנחנו ארזנו ישר את המזוודות כדי לנסוע לאילת לשלוש ימים. אבא שלנו לא נסע כי הייתה לו עבודה שתופסת שבועיים קדימה, והחלטנו להזמין את החברים שלנו איתנו. הם הסכימו וביחד תפסנו כולנו בדיוק שני חדרים. איתנו נסעה גליה ומשפחתה. ובדיוק ביום הולדת ביום השני של התחרות, גליה שמחה נורא כי היא נוסעת פעם ראשונה לאילת. כשהגענו לשם היה חם מאוד והחלטנו ללכת לבריכה שהייתה בבית מלון ובערב הלכנו לטייל וראינו את החלק הראשון של התחרות, אחרי התחרות שהתקיימה בחצר בריכה עירונית הלכנו לשחות ואז חזרנו למלון. למחרת בבוקר הלכנו לאוקיאנריום ולדולפינריום, שיחקנו עם הדולפינים ואז הלכנו לפיצרייה במקום עוגת יום ההולדת של גליה. ואז הלכנו לעוד חלק מהתחרות ונהנינו. בבוקר הבא הלכנו לים סוף וגם רכבנו על סירות מנוע. היה כיף נורא, מקווה שגם השנה ניסע.
מכתב ליום המשפחה
פעם המשפחה שלי ושל בן נפגשו לעשות קידוש ביום שישי. עשינו ארוחת ערב ביחד צחקנו ודיברנו על חוויות,
ראנו טלויזיה את התוכנית "ארץ נהדרת" ואז המשפחה של בן הלכה ובן נישאר לישון אצלי. למחרת בבוקר אני ובן קמנו אכלנו ארוחת בוקר והלכנו לסרט "כוח G" והיה כיף. אחרי זה טיילנו בקניון ביחד ואז אמא של בן באה לאסוף אותנו לפארק וכל המשפחה של בן הייתה שם וגם הבני דודים שלו והדודות היו שם. שיחקנו ועשינו כיף חיים. אחר-כך חזרנו כל אחד לבית שלו.
ראנו טלויזיה את התוכנית "ארץ נהדרת" ואז המשפחה של בן הלכה ובן נישאר לישון אצלי. למחרת בבוקר אני ובן קמנו אכלנו ארוחת בוקר והלכנו לסרט "כוח G" והיה כיף. אחרי זה טיילנו בקניון ביחד ואז אמא של בן באה לאסוף אותנו לפארק וכל המשפחה של בן הייתה שם וגם הבני דודים שלו והדודות היו שם. שיחקנו ועשינו כיף חיים. אחר-כך חזרנו כל אחד לבית שלו.
סיפור ליום המשפחה/ איתי קריסי וניר אשר
לפני שנים רבות הייתה שכונה ענייה מאוד. בבית אחד בשכונה חיו שלוש משפחות. משפחת שמלו משפחת מלדה ומשפחת ציפן. שלוש האבות מר מלדה, מר שמלו ומר ציפן נפגשו שלושתם באסיפת הבניין. באסיפה הזאת אמרו כולם שאין להם אוכל לאכול בגלל חוסר כספם הדל. במהלך האסיפה הציע מר שמלו רעיון: לפרוץ לבנק ולשדוד את הכסף וכאשר תחפש המשטרה אותנו לא יחשבו שאנחנו עשינו את זה כי אנחנו חלשים ופחדנים. לאחר חשיבה עמוקה כל האבות הסכימו. אז בלילה פרצו לתוך הבנק וגנבו את הכסף הרב. אך במקרה נפל מרשמלו מכיסו של מר מלדה ללא ידיעתו.
כאשר הגיעו המשטרה לבנק, האבות כבר ברחו אבל נמצא המרשמלו של מר מלדה ועליו טביעת האצבע שלו ולפי טביעה זו עקבה המשטרה אחרי מר מלדה וגילו את מקום מגוריו. כששמעו המשפחות על בוא המשטרה הם ברחו ליער.
ביער מצאו עוד משפחה ענייה שלא ידעו את שמם. האבות קראו להם משפחת גרינה ולקחו אותם תחת חסותם. מר גרינה הודה להם מאוד והם החליטו להיות משפחה אחת בגלל קרבתם הרבה. ומאז הם חיים באושר ובאושר ללא ידיעתה של המשטרה עד עצם היום הזה
כאשר הגיעו המשטרה לבנק, האבות כבר ברחו אבל נמצא המרשמלו של מר מלדה ועליו טביעת האצבע שלו ולפי טביעה זו עקבה המשטרה אחרי מר מלדה וגילו את מקום מגוריו. כששמעו המשפחות על בוא המשטרה הם ברחו ליער.
ביער מצאו עוד משפחה ענייה שלא ידעו את שמם. האבות קראו להם משפחת גרינה ולקחו אותם תחת חסותם. מר גרינה הודה להם מאוד והם החליטו להיות משפחה אחת בגלל קרבתם הרבה. ומאז הם חיים באושר ובאושר ללא ידיעתה של המשטרה עד עצם היום הזה
הסוף
סיפור על יום המשפחה חן שולמן וסתיו ששון
סתיו: אני מידי שנה נוסעת למלונות באילת,בטבריה,ובחו''ל.
אנו עושים חיים שם אני נוסעת עם סבתא שלי ועם דודה שלי ועם בני דודים שלי ועם אמא שלי ועם אחותי ואבא שלי. בקיצור עם כל המשפחה שלי.
חן:מדי שנה אני נוסעת לאילת ולחו"ל ולים המלח ,עם ההורים שלי. אני צוללת עם הדולפינים, עושה בננה ובובים ומטיילת .
אנו עושים חיים שם אני נוסעת עם סבתא שלי ועם דודה שלי ועם בני דודים שלי ועם אמא שלי ועם אחותי ואבא שלי. בקיצור עם כל המשפחה שלי.
חן:מדי שנה אני נוסעת לאילת ולחו"ל ולים המלח ,עם ההורים שלי. אני צוללת עם הדולפינים, עושה בננה ובובים ומטיילת .
יום שני, 8 בפברואר 2010
מכתב אישי
לכבוד חברתי היקרה מעיין,
עבר זמן רב מאז שלא התריאנו.
אני מקווה שאת נהנת בחו''ל מאוד.
אצלי הכל בסדר מה איתך?
אני כבר סופרת את הימים עד שתחזרי.
אני מתארת לעצמי שאת עושה שם כיף חיים.
אני מתגעגעת אלייך מאוד מאוד מאוד.
ומדי פעם שלחי לי תשובות למכתבים שלי,ספרי לי קצת על עצמך מה שלומך.
באהבה גדולה,
חברתך הטובה סתיו.
עבר זמן רב מאז שלא התריאנו.
אני מקווה שאת נהנת בחו''ל מאוד.
אצלי הכל בסדר מה איתך?
אני כבר סופרת את הימים עד שתחזרי.
אני מתארת לעצמי שאת עושה שם כיף חיים.
אני מתגעגעת אלייך מאוד מאוד מאוד.
ומדי פעם שלחי לי תשובות למכתבים שלי,ספרי לי קצת על עצמך מה שלומך.
באהבה גדולה,
חברתך הטובה סתיו.
מכתב רשמי
לגברת מנהלת ביה''ס יהל''ם הנכבדה עפרה ויסמן שלום,
שהייתי בחצר בית הספר שמתי לב שיש ילדים שזורקים ניירות וניילונים על הרצפה.
ההצעה שלי היא שנשים פחים ברחבי בית הספר וכך יהיה פחות לכלוך.
אני די בטוחה שגם לילדים אחרים חשוב איך נראה בית ספרנו.
לי חשוב שבית ספרנו יהיה נקי וכך לא יהיו זיהומים, מחלות וחיידקים.
מקווה שתטפלי בעניין הזה.
סתיו ששון.
כיתה ה'2 יהל''ם.
שהייתי בחצר בית הספר שמתי לב שיש ילדים שזורקים ניירות וניילונים על הרצפה.
ההצעה שלי היא שנשים פחים ברחבי בית הספר וכך יהיה פחות לכלוך.
אני די בטוחה שגם לילדים אחרים חשוב איך נראה בית ספרנו.
לי חשוב שבית ספרנו יהיה נקי וכך לא יהיו זיהומים, מחלות וחיידקים.
מקווה שתטפלי בעניין הזה.
סתיו ששון.
כיתה ה'2 יהל''ם.
החוקים של מכתב רשמי
ראשית כותבים תאריך עברי/ לועזי.
אחר כך כותבים אדון/גברת/נכבד/ה.
אחרי כותבים את הנדון שזה הנושא שעליו מדברים.
ובסוף כותבים ממי זה.
אחר כך כותבים אדון/גברת/נכבד/ה.
אחרי כותבים את הנדון שזה הנושא שעליו מדברים.
ובסוף כותבים ממי זה.
חוקים למכתב רשמי
1. בוחרים נושא שעליו רוצים לרשום.
2.כותבים למי המכתב מופנה ,בנימוס : לכבוד - א.ג. נכבדים.
3. רושמים את הנדון { הנושא שעליו רוצים לרשום}.
4. רושמים את גוף המכתב.
5. לבסוף,רושמים ממי זה.
שחר סגל ונועה עובדיה.
2.כותבים למי המכתב מופנה ,בנימוס : לכבוד - א.ג. נכבדים.
3. רושמים את הנדון { הנושא שעליו רוצים לרשום}.
4. רושמים את גוף המכתב.
5. לבסוף,רושמים ממי זה.
שחר סגל ונועה עובדיה.
מכתב רשמי
אדון/גברת נכבד/ה האחרי על חשמל בבית הספר 8/02/2010
הנדון: הפסקת חשמל באמצע שיעור תנ''ך
ביום שישי 6/02/2010 היתפרצה הפסקת חשמל לכיתתינו היצתרכנו להפסיק ללמוד כי לא ראינו טוב בחושך. אנחנו יצאנו לכיתה אחרת-חדר מטמטיקה שבו קר נורא, חלק גדול מהתלמידים התחילו להיות חולים ואז הצתרכנו לשחרר אותם מהבית ספר ונשארו רק 13 תלמידים. אני מבקשת לפתור את הבעיה של הפסקות חשמל כדי שהמקרה לא יחזור על עצמו.
בכבוד רב גליה טקצ'נקו ודריה נם ה'2 רמת גן בית ספר יהל''ם.
מחוון למכתב רשמי-ניר
דבר ראשון כותבים תאריך עברי ו\או לועזי
צריך לרשום למי מיועד המכתב- מי אמור לקבל אותו
רושמים הנדון שזה אומר מה הבעיה ב 2-3 מילים
רושמים מתחת את הבעיה מפורטת במילים יפות ומכובדות
למטה רושמיםשם טלפון אם רוצים\צריכים
וכתובת של המקום
צריך לרשום למי מיועד המכתב- מי אמור לקבל אותו
רושמים הנדון שזה אומר מה הבעיה ב 2-3 מילים
רושמים מתחת את הבעיה מפורטת במילים יפות ומכובדות
למטה רושמיםשם טלפון אם רוצים\צריכים
וכתובת של המקום
לחברתנו היקרה
לחברתנו היקרה-שיר,
מה-שלומך , הכל בסדר ?
איתנו כן.
אנו מאוד מתגעגעות אלייך ומקוות שתחזרי בקרוב.
האם בסוף הסתדר העניין עם ההורים שלך ?
האם אחיותיך הסתדרו בסוף עם הילדים שלהם ?
מקוות להתראות שוב,
מתגעגעות מאוד,
שחר סגל ונועה עובדיה חברותייך.
מה-שלומך , הכל בסדר ?
איתנו כן.
אנו מאוד מתגעגעות אלייך ומקוות שתחזרי בקרוב.
האם בסוף הסתדר העניין עם ההורים שלך ?
האם אחיותיך הסתדרו בסוף עם הילדים שלהם ?
מקוות להתראות שוב,
מתגעגעות מאוד,
שחר סגל ונועה עובדיה חברותייך.
מכתב רישמי:מיכל ספוזניקוב וחן שולמן.
8.2.2010
לכבוד ליליה קרנדל המורה לריקודי בלט.
הנדון :אמרת שרותי(ילדה מהבלט)לא תשחק הפעם את התפקיד הראשי אבל את אומרת שהיא כן תשחק איננו אוהבים שאת משקרת אנו גם רוצות לשחק תפקידים ראשיים אנו מבקשות שתתפלי בזה
בכבוד רב חן ומיכל התלמידות שלך.
לכבוד ליליה קרנדל המורה לריקודי בלט.
הנדון :אמרת שרותי(ילדה מהבלט)לא תשחק הפעם את התפקיד הראשי אבל את אומרת שהיא כן תשחק איננו אוהבים שאת משקרת אנו גם רוצות לשחק תפקידים ראשיים אנו מבקשות שתתפלי בזה
בכבוד רב חן ומיכל התלמידות שלך.
כללים למכתב רשמי
8/02/2010
אנו מתחילים את המכתב כך:כותבים לכבוד אדון/גברת נכבד/ה כי המכתב יכול להגיע גם לגברת וגם לאדון.
אחר-כך אנו כותבים תאריך בצד השמאלי של הדף . אז או כותבים את הנדון כמו:צינור מים התפוצץ בחצרינו האחורית...אז מיד אחרי הנדון אנו כותבים את גוף הבעיה ומסבירים אותה, אחרי זה אנחנו כותבים את השם שלנו ושם משפחה למשל כך:בכבוד רב דריה נם וגליה טקצ'נקו ה'2 יהל''ם.
מכתב רישמי צח וגיל
10\2\8
לכבוד אודליה בן שושן
הנדון: לא נוכל לממש את בקשתך להיות מנוית לייף סטייל
לא נאשר בגלל שקיבלנו הרבה הזמנות לפנייך ומספר הכרטיסים
מוגבל אנו מצטערים שלא תוכלי לקבל כרטיס מנוי.
בכבוד רב מנהלי לייף סטייל
לכבוד אודליה בן שושן
הנדון: לא נוכל לממש את בקשתך להיות מנוית לייף סטייל
לא נאשר בגלל שקיבלנו הרבה הזמנות לפנייך ומספר הכרטיסים
מוגבל אנו מצטערים שלא תוכלי לקבל כרטיס מנוי.
בכבוד רב מנהלי לייף סטייל
מכתב רשמי - ניר
8.2.2010
לכבוד הגברת מנהלת בית הספר יהל"ם
הנדון: בזבוז המים בבית הספר
אמש הבחנתי שילדים בבית הספר "משחקים" עם המים בקולרים שבבניין ובחצר. התלמידים מתייחסים אל המים כמשחק והבזבוז אדיר. הם משפריצים אחד על השני מרטיבים את עצמם עם המים וזה גם עלול להוביל לדלקת רעות ועוד...
אבקש לטפל בעניין בדחיפות שהמים לא ימשיכו לזרום כמשחק
תודה,
ניר אשר
כתה ה 2.
לכבוד הגברת מנהלת בית הספר יהל"ם
הנדון: בזבוז המים בבית הספר
אמש הבחנתי שילדים בבית הספר "משחקים" עם המים בקולרים שבבניין ובחצר. התלמידים מתייחסים אל המים כמשחק והבזבוז אדיר. הם משפריצים אחד על השני מרטיבים את עצמם עם המים וזה גם עלול להוביל לדלקת רעות ועוד...
אבקש לטפל בעניין בדחיפות שהמים לא ימשיכו לזרום כמשחק
תודה,
ניר אשר
כתה ה 2.
הולכי הרגל בכביש מאוימים
כללי המכתב הרישמי:
1. דבר ראשון רושמים תאריך.
2. רושמים לכבוד מי שרוצים לשלוח אליו את המכתב.
3. למטה בסוף הבקשה\התלנה רושמים את השם שלנו את החתימה והרחוב.
המכתב,
לכבוד אדון צבי בר הניכבד
הנדון: סכנת החיים של הולכי הרגל בכבישים.
אדוןו יקר, בכביש איילון ליד הקניון הרמזור איינו עובד ובעייה זו יכולה ליגרום לתאונת דרכים של מכוניות או אנשים שהולכים בכבישים מכיוון שאין מעברי חצייה . הרמזור עושה בלאגן, רק ביגלל שהוא לא פועל. אם הוא יוכל לעבוד שוב הוא יעשה סדר בבלאגן.אולי אם תוכל אז או שתתקן את הרמזור או שתשים שוטר תנועה או שתחליף את הרמזור המקולקל .
בכבוד רב,
נטלי מאירי
ושרון אקלר.
1. דבר ראשון רושמים תאריך.
2. רושמים לכבוד מי שרוצים לשלוח אליו את המכתב.
3. למטה בסוף הבקשה\התלנה רושמים את השם שלנו את החתימה והרחוב.
המכתב,
לכבוד אדון צבי בר הניכבד
הנדון: סכנת החיים של הולכי הרגל בכבישים.
אדוןו יקר, בכביש איילון ליד הקניון הרמזור איינו עובד ובעייה זו יכולה ליגרום לתאונת דרכים של מכוניות או אנשים שהולכים בכבישים מכיוון שאין מעברי חצייה . הרמזור עושה בלאגן, רק ביגלל שהוא לא פועל. אם הוא יוכל לעבוד שוב הוא יעשה סדר בבלאגן.אולי אם תוכל אז או שתתקן את הרמזור או שתשים שוטר תנועה או שתחליף את הרמזור המקולקל .
בכבוד רב,
נטלי מאירי
ושרון אקלר.
הינה כמה כללים לכתיבת מכתב רשמי מאת דין ובן:
1.מתחילים בכך שכותבים תאריך בראש הדף.
2.בהתחלת הכתיבה מתחילים לכתוב לכבוד... וגם למי זה מיועד כמו: לכבוד ראש העיר ועוד.
3.כותבים את הנידון (בעיה) בצורה מפורטת.
4.לקראת הסוף כותבים גם כמו: נבקש שתטפלו בבעיה או: תודה שטיפלתם בבעיה במהירות
(במידה וזה מכתב תודה)
5.כותבים את שם מציג הבעיה ואם רוצים אז גם חתימה.
מאת: דין אורן ובן שמואל.
1.מתחילים בכך שכותבים תאריך בראש הדף.
2.בהתחלת הכתיבה מתחילים לכתוב לכבוד... וגם למי זה מיועד כמו: לכבוד ראש העיר ועוד.
3.כותבים את הנידון (בעיה) בצורה מפורטת.
4.לקראת הסוף כותבים גם כמו: נבקש שתטפלו בבעיה או: תודה שטיפלתם בבעיה במהירות
(במידה וזה מכתב תודה)
5.כותבים את שם מציג הבעיה ואם רוצים אז גם חתימה.
מאת: דין אורן ובן שמואל.
נוסחה למכתב רשמי מאת איתי קריסי ואילי לוי
הוראות לכהחלק הראשון הוא התאריך שצריך להיות ממוקם בצד שמאל העליון של הדף.
בהתחלה צריכה להיות הפניה- למי מיועד המכתב ואחר כך נכבד/ת.
לאחר מכן צריך לרשום את הנדון- הסיבה למכתב.
אחרי הנדון צריך לפרט ולהסביר את הבעיה.
לאחר הפירוט צריך לתת פרטים אישיים שיוכלו לשמש כמקור פנייה אליך מהאדם ששלחת אליו.
הפרטים המתאימים למכתב הוא שם, כתובת וטלפון.
בהתחלה צריכה להיות הפניה- למי מיועד המכתב ואחר כך נכבד/ת.
לאחר מכן צריך לרשום את הנדון- הסיבה למכתב.
אחרי הנדון צריך לפרט ולהסביר את הבעיה.
לאחר הפירוט צריך לתת פרטים אישיים שיוכלו לשמש כמקור פנייה אליך מהאדם ששלחת אליו.
הפרטים המתאימים למכתב הוא שם, כתובת וטלפון.
חברת החשמל
לכבוד : א.ג.נכבדים שלום,
אתמול שהייתה סערה בשעה-18:35 נותק החשמל ורק קו הטלפון היה בסדר.
התקשרתנו אליכם כדי שאחד מהעובדים יבוא לעזור לנו, ענה לנו מישהו ואמר : "אני כבר מגיע , עוד-15 דקות."
חיכינו , חיכינו וחיכינו וכעבור - 56 דקות העובד עדיין לא הגיע.
לבסוף הגיע העובד בשעה-20:30 ומאוד כעסנו.
אנו מאוד מאוכזבות ממכם,
מאיתנו,
נועה עובדיה ושחר סגל.
אתמול שהייתה סערה בשעה-18:35 נותק החשמל ורק קו הטלפון היה בסדר.
התקשרתנו אליכם כדי שאחד מהעובדים יבוא לעזור לנו, ענה לנו מישהו ואמר : "אני כבר מגיע , עוד-15 דקות."
חיכינו , חיכינו וחיכינו וכעבור - 56 דקות העובד עדיין לא הגיע.
לבסוף הגיע העובד בשעה-20:30 ומאוד כעסנו.
אנו מאוד מאוכזבות ממכם,
מאיתנו,
נועה עובדיה ושחר סגל.
חוקים של מכתב רישמי:חן שולמן ומיכל ספוזניקוב
חוקים:בהתחלה להוסיף תאריך אחר-כך להפנות את המכתב למישהו.ואז לכתוב את הנדון ולפרט לגבי הטקטס ולבסוף לכתוב את שמך.
מכתב רישמי
כללי מכתב רישמי
למעלה רושמים תאריך ואז יורדים שורה ורושמים הנדון ויורדים אח"כ רושמים את הבקשה ולמעטה רושמים
בברכה שם וטל
כללים לכתיבת מכתב רישמי
1. לכתוב לצד הדף תאריך של אותו ים שאתה כותב.
2. לכתוב למי המכתב שאתה כותב.
3.לכתוב את הנידון (כלומר את הנושא שאת רוצה לדבר עליו.)
4. לכתוב את הטענה או התלונה.
5.ולבסוף לכתוב ממי המכתב.
6. ולכתוב לאיפה לשלוח את המכתב.
2. לכתוב למי המכתב שאתה כותב.
3.לכתוב את הנידון (כלומר את הנושא שאת רוצה לדבר עליו.)
4. לכתוב את הטענה או התלונה.
5.ולבסוף לכתוב ממי המכתב.
6. ולכתוב לאיפה לשלוח את המכתב.
יום שני, 1 בפברואר 2010
יומנו של שאול מאת: שרון אקלר
יומני היקר,
היום היה יום נורא. כולם כעסו עלי וכל זה היתחיל בזה:היתכוננו למילחמה נגד העמלקים וליפני כן ה' נתן לנו הוראות להרוג את כל העמלקים וגם להרוס את רכושם ולהרוג את הצאן שלהם.אז היתחילה המילחמה והרגנו את כולם חוץ מאגג מלך עמלק וגם לקחנו כמה כבשים שמנמנות לשחוט לה'.אז לקחנו את אגג ושחטנו לה' את הכבשים ובדיוק אחרי ששחטתי את הכבשיםשמואל בא וכעס עלי כי שחטתי את הכבשים וזה לא התקיד שלי ונורא נבהלתי,ואז הוא שאל אם הרגנו את כולם אז עניתי שכן, רק חוץ מאגג מלך עמלק.שמואל היתחיל ליכעוס עלי עוד יותר ואחר כך אני ביקשתי ממנו שיעלה איתי לעם שגם העם יהיה בעדי ושלא יגידו שאף אחד לא רוצה אותי אז גם אנחנו לא רוצים אותו. שמואל אמר לי שהוא לא רוצה ואז הוא היחיל ללכת ואני משכתי אותו במעיל ובטעות הוא נקרע ושמואל אמר: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך".אז נה' לקח ממני את המלוכהואני חזרתי לביתי עצוב .אז זהו להיוםפ ואני שמח שהיום הזה ניגמר ומקווה שלא יחזור על עצמו שוב.להיתראות ולילה טוב ממני!
בעית זיהום הסביבה
לכבוד: אדון צבי בר הנכבד.
בעיית זיהום הסביבה היא חמורה ביותר, כי זה גם מסריח ולא נעים מהריח וגם מגעיל בעיניים.
בשביל מה יש פחים? למה אין פקחים?למה אנשים צריכים לסבול מאנשים שמזהמים?
אתה לא יכול לפחות לשים מצלמות או פקחים או שלטים כדי שלא יזרקו זבל ברחובות או בפארקים או במקומות אחרים?
ובכלל אי אפשר לעשות פארקים לכלבים ששם הם יעשו את הצרכים וככה זה ילכלך פחות ולא יהיה מסריח באף?
האם תוכל לטפל בזאת?
אם כן - אשמח מאוד וגם לכל שאר האנשים יהיה נעים יותר.
בתודה,
שרון אקלר
ביה"ס יהל"ם
כיתה ה'2
הנדון: בעיית זיהום הסביבה
בעיית זיהום הסביבה היא חמורה ביותר, כי זה גם מסריח ולא נעים מהריח וגם מגעיל בעיניים.
בשביל מה יש פחים? למה אין פקחים?למה אנשים צריכים לסבול מאנשים שמזהמים?
אתה לא יכול לפחות לשים מצלמות או פקחים או שלטים כדי שלא יזרקו זבל ברחובות או בפארקים או במקומות אחרים?
ובכלל אי אפשר לעשות פארקים לכלבים ששם הם יעשו את הצרכים וככה זה ילכלך פחות ולא יהיה מסריח באף?
האם תוכל לטפל בזאת?
אם כן - אשמח מאוד וגם לכל שאר האנשים יהיה נעים יותר.
בתודה,
שרון אקלר
ביה"ס יהל"ם
כיתה ה'2
מכתב רישמי מיכל ספוזניקוב
1.2.2010
לכבוד מנהלת בחת ספר יהל"ם.הנדון:שהשירותים יהיו יותר נקיים. מתי שילדים נכנסים לשירותים ומלכלכים אותם התחושה לא נעימה אני מבקשת שתמיד יהיה סבון לישטוף בו את היידים ושהריצפה לא תיהיה רטובה כי ילדים קטנים יכולים להחליק.וגם יש ריח לא נעים ואני מבקשת שיטפלו בזה. אני מקווה שקראת את המכתב הזה ואני מקווה שתתפלי בזה.
בכבוד רב ממיכל ספוזניקוב מכיתה ה'2.
לכבוד מנהלת בחת ספר יהל"ם.הנדון:שהשירותים יהיו יותר נקיים. מתי שילדים נכנסים לשירותים ומלכלכים אותם התחושה לא נעימה אני מבקשת שתמיד יהיה סבון לישטוף בו את היידים ושהריצפה לא תיהיה רטובה כי ילדים קטנים יכולים להחליק.וגם יש ריח לא נעים ואני מבקשת שיטפלו בזה. אני מקווה שקראת את המכתב הזה ואני מקווה שתתפלי בזה.
בכבוד רב ממיכל ספוזניקוב מכיתה ה'2.
יומנו של שאול מאת שרון אקלר
יומני היקר,
היום היה יום נורא. כולם כעסו עלי וכל זה היתחיל בזה:
היתכוננו למילחמה נגד העמלקים וליפני כן ה' נתן לנו הוראות להרוג את כל העמלקים וגם להרוס את רכושם ולהרוג את הצאן שלהם.אז היתחילה המילחמה והרגנו את כולם חוץ מאגג מלך עמלק וגם לקחנו כמה כבשים שמנמנות לשחוט לה'.אז לקחנו את אגג ושחטנו לה' את הכבשים ובדיוק אחרי ששחטתי את הכבשיםשמואל בא וכעס עלי כי שחטתי את הכבשים וזה לא התקיד שלי ונורא נבהלתי,ואז הוא שאל אם הרגנו את כולם אז עניתי שכן, רק חוץ מאגג מלך עמלק.שמואל היתחיל ליכעוס עלי עוד יותר ואחר כך אני ביקשתי ממנו שיעלה איתי לעם שגם העם יהיה בעדי ושלא יגידו שאף אחד לא רוצה אותי אז גם אנחנו לא רוצים אותו. שמואל אמר לי שהוא לא רוצה ואז הוא היחיל ללכת ואני משכתי אותו במעיל ובטעות הוא נקרע ושמואל אמר: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך".אז נה' לקח ממני את המלוכהואני חזרתי לביתי עצוב .
אז זהו להיוםפ ואני שמח שהיום הזה ניגמר ומקווה שלא יחזור על עצמו שוב.
להיתראות ולילה טוב ממני!
היום היה יום נורא. כולם כעסו עלי וכל זה היתחיל בזה:
היתכוננו למילחמה נגד העמלקים וליפני כן ה' נתן לנו הוראות להרוג את כל העמלקים וגם להרוס את רכושם ולהרוג את הצאן שלהם.אז היתחילה המילחמה והרגנו את כולם חוץ מאגג מלך עמלק וגם לקחנו כמה כבשים שמנמנות לשחוט לה'.אז לקחנו את אגג ושחטנו לה' את הכבשים ובדיוק אחרי ששחטתי את הכבשיםשמואל בא וכעס עלי כי שחטתי את הכבשים וזה לא התקיד שלי ונורא נבהלתי,ואז הוא שאל אם הרגנו את כולם אז עניתי שכן, רק חוץ מאגג מלך עמלק.שמואל היתחיל ליכעוס עלי עוד יותר ואחר כך אני ביקשתי ממנו שיעלה איתי לעם שגם העם יהיה בעדי ושלא יגידו שאף אחד לא רוצה אותי אז גם אנחנו לא רוצים אותו. שמואל אמר לי שהוא לא רוצה ואז הוא היחיל ללכת ואני משכתי אותו במעיל ובטעות הוא נקרע ושמואל אמר: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך".אז נה' לקח ממני את המלוכהואני חזרתי לביתי עצוב .
אז זהו להיוםפ ואני שמח שהיום הזה ניגמר ומקווה שלא יחזור על עצמו שוב.
להיתראות ולילה טוב ממני!
מכתב רשמי
תלמידים יקרים
למדנו את הכללים לכתיבת מכתב רשמי. עליכם לכתוב מכתב רשמי לרשות ובו אתם מדווחים על מפגע או מבקשים דבר מה.
זכרו לכתוב על פי הכללים. לכתוב את הנדון ולפרט את הבקשה בקצרה.
בהצלחה איריס
למדנו את הכללים לכתיבת מכתב רשמי. עליכם לכתוב מכתב רשמי לרשות ובו אתם מדווחים על מפגע או מבקשים דבר מה.
זכרו לכתוב על פי הכללים. לכתוב את הנדון ולפרט את הבקשה בקצרה.
בהצלחה איריס
יומן שאול מאת עידו וניר
יומני היקר,
היום קרה דבר נורא בקשר למלכותי. היום אמר לי שמואל " פס כו מאסת את דבר ה' וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל" וזכרתי עדיין את הרגע ההוא בו סיפר שמואל לי את דברי ה'. באותו זמן, כאשר אמר לי שמואל את הדבר ההוא החזקתי בקצה והמעיל נקרע (" פס' כז' ויחזק בכנף מעילו ויקרע"). לאחר שנקרע המעיל אמר לי שמואל את הדבר " פס' כח קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך" (ממלכותך תקרע כמו שנקרע המעיל) את כל הדברים שאני כותב במילים המדויקות האלו אני זוכר מהפחד.ששמעתי את הדבר ההוא הוא צלצל באוזני (נבהלתי כששמעתי) כעס אלי שמואל וכך נגמר יומי.
מאת עידו ישעיה וניר אשר
היום קרה דבר נורא בקשר למלכותי. היום אמר לי שמואל " פס כו מאסת את דבר ה' וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל" וזכרתי עדיין את הרגע ההוא בו סיפר שמואל לי את דברי ה'. באותו זמן, כאשר אמר לי שמואל את הדבר ההוא החזקתי בקצה והמעיל נקרע (" פס' כז' ויחזק בכנף מעילו ויקרע"). לאחר שנקרע המעיל אמר לי שמואל את הדבר " פס' כח קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך" (ממלכותך תקרע כמו שנקרע המעיל) את כל הדברים שאני כותב במילים המדויקות האלו אני זוכר מהפחד.ששמעתי את הדבר ההוא הוא צלצל באוזני (נבהלתי כששמעתי) כעס אלי שמואל וכך נגמר יומי.
מאת עידו ישעיה וניר אשר
לכבוד מנהלת בית הספר יהל"ם
לכבוד מנהלת בית הספר יהל"ם!
אני רוצה לידע אותך בכמה בעיות בבית הספר:
1. יש המון מים בבית הספר שזורמים סתם וגם ילדים שעושים מלחמות מים וכו'
2.יש ילדים המשחיטים עבודות יפות וציורים שאתן צוות המורות תולות.
אבקש ממך לטפל בעיניין בכבוד רב,
דין אורן
אני רוצה לידע אותך בכמה בעיות בבית הספר:
1. יש המון מים בבית הספר שזורמים סתם וגם ילדים שעושים מלחמות מים וכו'
2.יש ילדים המשחיטים עבודות יפות וציורים שאתן צוות המורות תולות.
אבקש ממך לטפל בעיניין בכבוד רב,
דין אורן
מכתב רשמי
לכבוד מנהלת בית הספר יהל''ם!
שלום לך לפני כמה ימים אני ראיתי בבית הספר שלנו אכן זה בית ספר יפה אך הלכלוך שבו הורס את הכל! ראיתי המון סיגריות דלוקות/כבויות המון בקבוקי זכוכית שבורים ולא שבורים והמון סוללות שלא טובות.
אנא ממך תעשי משהו בנדון כי הלכלוך הזה יהרוס את הבית ספר היפה שלנו!
בברכה,
ילדה מהבית ספר: ליאן סלע.
שלום לך לפני כמה ימים אני ראיתי בבית הספר שלנו אכן זה בית ספר יפה אך הלכלוך שבו הורס את הכל! ראיתי המון סיגריות דלוקות/כבויות המון בקבוקי זכוכית שבורים ולא שבורים והמון סוללות שלא טובות.
אנא ממך תעשי משהו בנדון כי הלכלוך הזה יהרוס את הבית ספר היפה שלנו!
בברכה,
ילדה מהבית ספר: ליאן סלע.
מכתב רשמי
לכבוד : אדון צבי בר הנכבד ,
אנו מציעות לך להתקין עוד פחי מיחזור לניירות ולניילונים בעירנו-רמת-גן ,
מכיוון שאנו רואות הרבה מאוד שקיות ניילון וניירות זרוקים על הרצפה ברחובות,בסופרים משתמשים בשקיות ניילון לא ידידותיות לסביבה , במקום שקיות בד שאפשר להשתמש בהם בשימוש חוזר.
מקוות שתשקול את עצתנו ותיישם זאת,
אנו מאוד נשמח וגם עירנו תהפך ליפה יותר,ירוקה יותר ויותר נקייה ,
בתודה ,
נועה עובדיה ושחר סגל בית-ספר יהל"ם ה'2 רמת-גן.
אנו מציעות לך להתקין עוד פחי מיחזור לניירות ולניילונים בעירנו-רמת-גן ,
מכיוון שאנו רואות הרבה מאוד שקיות ניילון וניירות זרוקים על הרצפה ברחובות,בסופרים משתמשים בשקיות ניילון לא ידידותיות לסביבה , במקום שקיות בד שאפשר להשתמש בהם בשימוש חוזר.
מקוות שתשקול את עצתנו ותיישם זאת,
אנו מאוד נשמח וגם עירנו תהפך ליפה יותר,ירוקה יותר ויותר נקייה ,
בתודה ,
נועה עובדיה ושחר סגל בית-ספר יהל"ם ה'2 רמת-גן.
מכתב רישמי-איציק וצח
לכבוד מלון הילטון תל-אביב 1.2.2010
הנדון:שירות חדרים לקוי
אנחנו בילינו במלון,ואנו רוצים להתלונן על שרות חדרים לקוי ומגושם:
לא החליפו לנו מגבות וסבון באמבטיה,החדר לא נוקה ואפילו נאבדו כמה בגדים שהבאנו איתנו
לבית המלון,אנו חוששים שאחד העובדים לקח לנו את הבגדים.
אנו רוצים פיצוים בשביל להימנע מאי נעימות בבית המשפט,
בכבוד רב איציק כהן וצח בן שושן
שמואל ושאול
יומני היקר עשיתי חטא ואני די מצטער על זה אני, רק אני לא הבנתי מדוע לא לגעת בבקר והכסף כאילו מהם עשו, והחיות היו בריאות ושמנות, שמואל שאל אותי מדוע אתה לא הרגת את החיות אז אמרתי שאני רוצה להקריב אותם אז שמואל אמר: לה' יותר שתקשיב לפקודות שלו ואחרי רוצה שתיתן מתנות {עבר זמן}יום חדש עבר} ביקשתי ששמואל ילך איתי לעם שלא ישנאו אותי ושמואל לא הסכים לא יתקונתי לקרוע לשמואל את המעיל שלו אז הוא אמר לי כמו שקרעתי את מעילי ככה ה' עקרה את המלוכה שלך, עבר זמן ושמעתי ששמואל רצח את אגג כי אני לא ישלמתי את הפקודה
תנ"ך היומן של שמואל מאת:לורן וסנדרה
יומני היקר!
היום בבוקר הלכתי לבקר את שאול ושמעתי קול של צאן ושאלתיו" מה אני שומע מה זה הצאן הזה?!"
שאול אמר לי "מעמלקי הבאתי אותם, הבאתי אותם כדי ליזבוח לה' ואת השאר החרמנו את אלה שחולות פצועות."
ואני אמרתי לו: "אגיד לך מה ה' אלוהיך אמר".
"דבר" שאול אמר,
ואני אמרתי:" לה' נימאס כי מיהיותך מלך כי חטאת ועברת את דיברי ה'."
ושאול לי אמר בקול צנון:"אני כן שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר ה' שלחני ואביא אליו את מלך העמלקי אגג ואת מדינתו החרמתי."
ויאמר שמואל:
"החפץ לה' בעלות וזבחים כשמוע בקול ה'? הינה שומע מיזבח טוב להקשיב מחלב איילים כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר ה' וימאסך מימלך."
ושאול אומר לי:חאטאתי כי כבר מיזמן עברתי את חוקי ה' ואת דבריך אני פוחד מהעם."
בבקשה תיסלח לחטאי ובוא איתי אל העם בבקשה"
ואני אמרתי לו:"לא אבוא אימך כי ה' נימאס שאתה מלך ואתה חוטא".
ולא רציתי לשוב עימו.
שאול החזיק בכנף מעילי וקרע אותו כדי לעצור אותי עשה זואת.
ואני אמרתי לו:"ככה קרע ה' את המלוכה שלך על העם.
היום בבוקר הלכתי לבקר את שאול ושמעתי קול של צאן ושאלתיו" מה אני שומע מה זה הצאן הזה?!"
שאול אמר לי "מעמלקי הבאתי אותם, הבאתי אותם כדי ליזבוח לה' ואת השאר החרמנו את אלה שחולות פצועות."
ואני אמרתי לו: "אגיד לך מה ה' אלוהיך אמר".
"דבר" שאול אמר,
ואני אמרתי:" לה' נימאס כי מיהיותך מלך כי חטאת ועברת את דיברי ה'."
ושאול לי אמר בקול צנון:"אני כן שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר ה' שלחני ואביא אליו את מלך העמלקי אגג ואת מדינתו החרמתי."
ויאמר שמואל:
"החפץ לה' בעלות וזבחים כשמוע בקול ה'? הינה שומע מיזבח טוב להקשיב מחלב איילים כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר ה' וימאסך מימלך."
ושאול אומר לי:חאטאתי כי כבר מיזמן עברתי את חוקי ה' ואת דבריך אני פוחד מהעם."
בבקשה תיסלח לחטאי ובוא איתי אל העם בבקשה"
ואני אמרתי לו:"לא אבוא אימך כי ה' נימאס שאתה מלך ואתה חוטא".
ולא רציתי לשוב עימו.
שאול החזיק בכנף מעילי וקרע אותו כדי לעצור אותי עשה זואת.
ואני אמרתי לו:"ככה קרע ה' את המלוכה שלך על העם.
מכתב רשמי מאת איתי קריסי ואילי לוי
בס"ד
לכבוד מנהל/ת חברת הקורנפלקס "כריות" הנכבד/ת 08/02/2010
הנדון: אי קבלת פרס מובטח באריזה.
הנדון: אי קבלת פרס מובטח באריזה.
היה כתוב על גב קופסת הקורנפלקס שבתוך האריזה נמצא פרס.
כאשר נגמרה כל הקופסה ניסיתי למצוא את הפרס אך ללא הצלחה.
לכן מבקש אני לשלוח לי פרס כדי שלא נגיע לעניינים משפטיים ואז לא יהיה נעים
לשני הצדדים.
בכבוד רב: איתי קריסי ואילי לוי.
טל לבירורים: 0523992863 או 050-722-0651
כתובת לשליחת הפרס: הרב קוק 45 בני ברק או הבנים 15 רמת גן.
כאשר נגמרה כל הקופסה ניסיתי למצוא את הפרס אך ללא הצלחה.
לכן מבקש אני לשלוח לי פרס כדי שלא נגיע לעניינים משפטיים ואז לא יהיה נעים
לשני הצדדים.
בכבוד רב: איתי קריסי ואילי לוי.
טל לבירורים: 0523992863 או 050-722-0651
כתובת לשליחת הפרס: הרב קוק 45 בני ברק או הבנים 15 רמת גן.
מכתב רשמי למנהלת
למנהלת בית ספר יהל''ם עפרה ויסמן שלום
אני רציתי לשלוח את המכתב הזה בקשר ללןמדים אצל ג'ודי המלמדת אנגלית שיעור שביעי ביום שני בכיתות ה'. האחרים כלומר למשל מכיתה ה'2 יש ילדה שמאוד מתקדמת בהשיגי אנגלית מאשר כודם:התחילה ללמוד, להעתיק הכול מהלוח, לעשות כמעט תמיד שיעורי בית והרבה משתתפת בשיעורים. היא רוצה גם להשתתף בשיעורי אנגלית נוספים, אבל היא לא מספיק טובה בשביל להיות בשיעורים אלו.אני מאוד מבקשת ממך להסכים לילדים שרוצים להישתתף בשיעורי אנגלית כי הם רוצים ללמוד יותר.
מכיתה ה'2 וה'1
אני רציתי לשלוח את המכתב הזה בקשר ללןמדים אצל ג'ודי המלמדת אנגלית שיעור שביעי ביום שני בכיתות ה'. האחרים כלומר למשל מכיתה ה'2 יש ילדה שמאוד מתקדמת בהשיגי אנגלית מאשר כודם:התחילה ללמוד, להעתיק הכול מהלוח, לעשות כמעט תמיד שיעורי בית והרבה משתתפת בשיעורים. היא רוצה גם להשתתף בשיעורי אנגלית נוספים, אבל היא לא מספיק טובה בשביל להיות בשיעורים אלו.אני מאוד מבקשת ממך להסכים לילדים שרוצים להישתתף בשיעורי אנגלית כי הם רוצים ללמוד יותר.
מכיתה ה'2 וה'1
יומן אישי של שמואל מאת נטלי מאירי
יומני היקר,כאן שמואל היום עבר עליי יום קצת רע שאול עשה חטא ואני ואלוהים החלטנו שכבר לא נסלח לשאול והנה מה שקרא:ה' ביקש משאול ללכת אל העמלקים ולהרוג את כל העם שלא יהיה זכר לעם הזה.אך במקום להרוג את כל העם הוא השאיר חי את הצאן והבקר ורצה להקריב אותם לה'ואחר - כך נודע לי שהוא השאיר את מלך אגג בחיים ועוד יותר כעסתי עליו.אחר כך הוא רצה ללכת איתי ולבקש סליחה מה' אבל הלכתי משם ואז כדי שאני לא אעזוב הוא לקח את מעילי וקרע אותו ואמרתי לו: כמו שאתה קרעת לי את המעיל ה' קרע את מלוכה שלך אתה לא מלך יותר.אני קצת מרחם עליו מה עלי לעשות? תודה שהקשבת לי יומני היקר.
היומן של שמואל
יומני היקר,היום הייתה תקרית עצובה: שאול יצא למלחמה בעמלקים והרג את העמלקים אך השאיר את המלך וגם חלק מהצאן בחיים ואלוהים ביקש ממנו שיהרוג את כל העם העמלקי אבל שאול לא הקשיב והשאיר אותם בחיים וזה נחשב כאילו זה חטא. אני עצוב יותר שאנחנו התחלנו לריב ואמרתי לו שה' מאס אותו ואז הוא ביקש מימני שאני יבוא איתו לפני העם ונראה שאנחנו חברים שהשלמנו אך אני התנגדתי , הוא תפס לי בכנף המעיל ואז כנף המעיל נקרע ואמרתי לו שאיך שהמעיל נקרע אז כך גם המלוכה שלו תיקרע. אני מצטער כל כך.
מגישים: דין אורן ובן שמואל.
מגישים: דין אורן ובן שמואל.
שמואל ושאול
ה' אומר לשמואל:עד מתי תתאבל אל שאול?
אומר שמואל:אני מאסתיו מלהיות מלך על ישראל מלא כלי עשוי קרן בהמה
שמן ולך אשלח אותך אל ישי מעיר בית לחם יהודה כי בחרתי לי מבין בניו מלך
ויאמר שמואל:איך אלך?
אם שאול ישמע הוא יהרוש אותי
ויאמר ה:עגלהבקר תקח בידך
ואמרת:ליזבוח ה באתי
ואמנם תזבח ותקרא את ישי אל הזבח
מאת:שחר זנדגרטן ושיר אל יהודה
אומר שמואל:אני מאסתיו מלהיות מלך על ישראל מלא כלי עשוי קרן בהמה
שמן ולך אשלח אותך אל ישי מעיר בית לחם יהודה כי בחרתי לי מבין בניו מלך
ויאמר שמואל:איך אלך?
אם שאול ישמע הוא יהרוש אותי
ויאמר ה:עגלהבקר תקח בידך
ואמרת:ליזבוח ה באתי
ואמנם תזבח ותקרא את ישי אל הזבח
מאת:שחר זנדגרטן ושיר אל יהודה
יומני היקר
יומני היקר,
אני רוצה לספר לך על הריב שלי עם שאול.
אז ככה : יום אחד שאול עשה חטא בכך שבמלחמה עם העמלקים הוא חמל על אגג מלך עמלק וגם על הצאן והבקר ולא הרג אותם כמו שהרג את כל שאר עם העמלק,למרות שה' אמר לו להרוג את כולם!
אנוכי הלכתי לה' והוא אמר לי כך : תגיד לשאול שהוא נמאס עליי ממלך על העם.
הלכתי לשאול ואמרתי לו כך : "החפץ לה' בעולות ובזבחים, כשמוע בקול-ה' ? הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב איילים.
כי חטאת קסם-מרי, ואון תרפים-הפצר, יען מאסת את - דבר -ה', וימאסך ממלך".
אחרי שאמרתי לשאול זאת ראיתי את שאול עצוב.
שאול ביקש ממני לחזור איתו על העם כדי שיראו שהוא ביחסים טובים איתי ועם-ה',אבל,סירבתי לו.
הוא אחז בכנף מעילי, משך בכל כוחו עד שקרע את מעילי ואמרתי לו : כמו שקרעת לי את כנף מעילי, כך גם-ה' יקרע אותך ממלוכתך, ולא תהיה עוד מלך כי -ה' מאס אותך מלהיות מלך על עם ישראל.
אני עדיין מתאבל על שאול כי הוא מלך טוב בסך-הכל והוא רק ניסה לעזור , אבל , אם אראה אותו שוב אצטער על כך יותר.
לבסוף , הרגתי את אגג , המלכתי את דוד בן-ישי למלך ולא פגשתי יותר עד יום מותי את שאול.
ובזה , הסיפור העצוב יומני היקר גמרתי לכתוב,
תודה שנתת לי להוציא את רגשותיי,
שמואל הנביא.
שחר סגל ונועה עובדיה ה'2.
אני רוצה לספר לך על הריב שלי עם שאול.
אז ככה : יום אחד שאול עשה חטא בכך שבמלחמה עם העמלקים הוא חמל על אגג מלך עמלק וגם על הצאן והבקר ולא הרג אותם כמו שהרג את כל שאר עם העמלק,למרות שה' אמר לו להרוג את כולם!
אנוכי הלכתי לה' והוא אמר לי כך : תגיד לשאול שהוא נמאס עליי ממלך על העם.
הלכתי לשאול ואמרתי לו כך : "החפץ לה' בעולות ובזבחים, כשמוע בקול-ה' ? הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב איילים.
כי חטאת קסם-מרי, ואון תרפים-הפצר, יען מאסת את - דבר -ה', וימאסך ממלך".
אחרי שאמרתי לשאול זאת ראיתי את שאול עצוב.
שאול ביקש ממני לחזור איתו על העם כדי שיראו שהוא ביחסים טובים איתי ועם-ה',אבל,סירבתי לו.
הוא אחז בכנף מעילי, משך בכל כוחו עד שקרע את מעילי ואמרתי לו : כמו שקרעת לי את כנף מעילי, כך גם-ה' יקרע אותך ממלוכתך, ולא תהיה עוד מלך כי -ה' מאס אותך מלהיות מלך על עם ישראל.
אני עדיין מתאבל על שאול כי הוא מלך טוב בסך-הכל והוא רק ניסה לעזור , אבל , אם אראה אותו שוב אצטער על כך יותר.
לבסוף , הרגתי את אגג , המלכתי את דוד בן-ישי למלך ולא פגשתי יותר עד יום מותי את שאול.
ובזה , הסיפור העצוב יומני היקר גמרתי לכתוב,
תודה שנתת לי להוציא את רגשותיי,
שמואל הנביא.
שחר סגל ונועה עובדיה ה'2.
יום ראשון, 31 בינואר 2010
היומן של שאול מאת איתי קריסי
פרק ט
אוי ואבוי! אבדו אתונות אבי. אני צריך לצאת לחפש אותם. אני אקח לי נער משרת וביחד נצא לחפש את האתונות. יש לי מסלול: מהר אפרים לארץ שלושה ומשם לארץ שעלים וימיני. המשרת שאל אותי אם כדאי ללכת לארץ צוף איש האלוהים נמצא שם והוא יוכל אולי להגיד לנו איפה האתונות.
בדרך פגשתי בנות יפות שואבות מים שאמרו לי שלמהר כי איש האלוהים פה.
הנביא נתן לי איזהשהו רמז למלוכה והזמין אותי להיות איתו. הנביא קרא לי לגג ונתן לי עוד רמז לכך שאהיה מלך.
פרק י
שמואל שפך עלי שמן בסימן למלוכה. לא האמנתי והוא אמר לי שיתן לי שלושה סימנים וכאשר חזרתי הביתה והכול התגשם. שמואל עשה הגרלה למלך ונבחרתי בהגרלה וכאשר רצו שאלך פחדתי ונחבאתי אל הכלים. וכאשר מצאו אותי ושמואל מר שאין כמוני בכל ישראל. ונהייתי מלך. היו גם כמה שלא שמעו בקולי אבל התעלמתי.
פרק יא
ראיתי אנשים בוכים ושאלתי אותם מדוע? הם ספרו לי את דברי נחש העמוני וכעסתי. לקחתי בקר שחטתי אותו ואמרתי שמי שלא יצא למלחמה אעשה לו כך. וכולם יצאו. הטמנו פך לעמון ואמרנו להם שנכנענו.
ואחר כך הכינו את עמון וניצחנו במלחמה. לאחר המלחמה בני הבליעל אמרו שיהרגו את מי שהתנגד ואמרתי לא יקרה כלום לאף אחד כי יום חג היום.
הציעו לי לחדש את ההמלכה כי עכשיו אין בני בליעל וזבחנו שם כל היום.
פרק יב
שמואל ספר את כל תולדות העם ואת אמונותיו בה' והוריד גשם בקיץ.
פרק יג
אני מולך כבר שנתיים. בחרתי לי 6000 מישראל אלפים היו איתי ואלף עם בני יונתן. בני הרג את נציב פלישתים ופלישתים שמעו. תקעתי בשופר. הפלישתים היו כמו החול אשר על שפת הים המונים. וכל עם ישראל ברח. שמואל לא בא בזמן שתכננו לצאת למלחמה, אמרתי לעם שיתן לי את העולה ואני אעלה אותה. כאשר העלתי את העולה בדיוק שמואל בא.הוא שאל אותי מה עשיתי ועניתי לא שנלחצתי אז העלתי עולה. שמואל אמר לי שהעונש הוא שזרע מלכותי יכרת. כששמואל הלך חילקתי את הצבא ל3 חלקים. לא היה לנו חרש אז לא יכולנו להכין חרבות ונמצאו 2 חרבות רק לי ולבני.
פרק יד
ישבתי על הגבעה. פקדתי את הצבא וגיליתי שיונתן ונושא כליו חסרים. הלכתי לכהן ואמרתי לו שלא יביא את הארון למלחמה. בגלל מעשי יונתן נצחנו במלחמה. נשבעתי בקללה שמי שיאכל עד ערב יומת. שאלתי את ה' אם הוא יתן עוד את הפלישתים לידי ישראל?
והוא לא ענה. גלו שיונתן בני אכל. רציתי להרוג אותו אך העם עצר בעדי.
פרק טו
שמואל אמר לי שה' שלח אותו בשביל שאהרוג את עמלק כל אחד ואת הצאן. פקדתי את העם. אמרתי לחבר שבט הקיני (עם שגרו בשכנות לעמלק עזר גם הוא לישראל) שיברחו כי הם טובים ועמלק רעים. הכינו את עמלק תפסנו את אגג חי ובזזנו את הצאן. אמרו לי לפגוש את שמואל בגלגל. שמואל שאל אותי מה קול הצאן שהוא שומע. עניתי לו שזה הצאן מעמלק. שמואל ספר לי את מה שאמר לו ה' באותו לילה ושה' מתחרט על כך שהמליך אותי. שמואל אמר לי שאני אמור להיות דוגמה ולא לחטוא ועניתי לו שלא עשיתי כלום רק לא הרגתי את אגג ורחמתי על הצאן בשביל להעלות לאלהיו. מואל אמר לי שממש כמו עיט התנפלתי על השלל והוסיף כשאמר שה' מעדיף אמונה מאשר שלל.
עניתי לו שחטאתי אך אני יכול להשתנות והוא ענה שלא. משכתי לו בכנף מעילו והוא נקרע ואז אמר לי שכמו שקרעתי את מעילו כך תיקרע מלכותי.
מאז אני ושמואל לא התראינו.
אוי ואבוי! אבדו אתונות אבי. אני צריך לצאת לחפש אותם. אני אקח לי נער משרת וביחד נצא לחפש את האתונות. יש לי מסלול: מהר אפרים לארץ שלושה ומשם לארץ שעלים וימיני. המשרת שאל אותי אם כדאי ללכת לארץ צוף איש האלוהים נמצא שם והוא יוכל אולי להגיד לנו איפה האתונות.
בדרך פגשתי בנות יפות שואבות מים שאמרו לי שלמהר כי איש האלוהים פה.
הנביא נתן לי איזהשהו רמז למלוכה והזמין אותי להיות איתו. הנביא קרא לי לגג ונתן לי עוד רמז לכך שאהיה מלך.
פרק י
שמואל שפך עלי שמן בסימן למלוכה. לא האמנתי והוא אמר לי שיתן לי שלושה סימנים וכאשר חזרתי הביתה והכול התגשם. שמואל עשה הגרלה למלך ונבחרתי בהגרלה וכאשר רצו שאלך פחדתי ונחבאתי אל הכלים. וכאשר מצאו אותי ושמואל מר שאין כמוני בכל ישראל. ונהייתי מלך. היו גם כמה שלא שמעו בקולי אבל התעלמתי.
פרק יא
ראיתי אנשים בוכים ושאלתי אותם מדוע? הם ספרו לי את דברי נחש העמוני וכעסתי. לקחתי בקר שחטתי אותו ואמרתי שמי שלא יצא למלחמה אעשה לו כך. וכולם יצאו. הטמנו פך לעמון ואמרנו להם שנכנענו.
ואחר כך הכינו את עמון וניצחנו במלחמה. לאחר המלחמה בני הבליעל אמרו שיהרגו את מי שהתנגד ואמרתי לא יקרה כלום לאף אחד כי יום חג היום.
הציעו לי לחדש את ההמלכה כי עכשיו אין בני בליעל וזבחנו שם כל היום.
פרק יב
שמואל ספר את כל תולדות העם ואת אמונותיו בה' והוריד גשם בקיץ.
פרק יג
אני מולך כבר שנתיים. בחרתי לי 6000 מישראל אלפים היו איתי ואלף עם בני יונתן. בני הרג את נציב פלישתים ופלישתים שמעו. תקעתי בשופר. הפלישתים היו כמו החול אשר על שפת הים המונים. וכל עם ישראל ברח. שמואל לא בא בזמן שתכננו לצאת למלחמה, אמרתי לעם שיתן לי את העולה ואני אעלה אותה. כאשר העלתי את העולה בדיוק שמואל בא.הוא שאל אותי מה עשיתי ועניתי לא שנלחצתי אז העלתי עולה. שמואל אמר לי שהעונש הוא שזרע מלכותי יכרת. כששמואל הלך חילקתי את הצבא ל3 חלקים. לא היה לנו חרש אז לא יכולנו להכין חרבות ונמצאו 2 חרבות רק לי ולבני.
פרק יד
ישבתי על הגבעה. פקדתי את הצבא וגיליתי שיונתן ונושא כליו חסרים. הלכתי לכהן ואמרתי לו שלא יביא את הארון למלחמה. בגלל מעשי יונתן נצחנו במלחמה. נשבעתי בקללה שמי שיאכל עד ערב יומת. שאלתי את ה' אם הוא יתן עוד את הפלישתים לידי ישראל?
והוא לא ענה. גלו שיונתן בני אכל. רציתי להרוג אותו אך העם עצר בעדי.
פרק טו
שמואל אמר לי שה' שלח אותו בשביל שאהרוג את עמלק כל אחד ואת הצאן. פקדתי את העם. אמרתי לחבר שבט הקיני (עם שגרו בשכנות לעמלק עזר גם הוא לישראל) שיברחו כי הם טובים ועמלק רעים. הכינו את עמלק תפסנו את אגג חי ובזזנו את הצאן. אמרו לי לפגוש את שמואל בגלגל. שמואל שאל אותי מה קול הצאן שהוא שומע. עניתי לו שזה הצאן מעמלק. שמואל ספר לי את מה שאמר לו ה' באותו לילה ושה' מתחרט על כך שהמליך אותי. שמואל אמר לי שאני אמור להיות דוגמה ולא לחטוא ועניתי לו שלא עשיתי כלום רק לא הרגתי את אגג ורחמתי על הצאן בשביל להעלות לאלהיו. מואל אמר לי שממש כמו עיט התנפלתי על השלל והוסיף כשאמר שה' מעדיף אמונה מאשר שלל.
עניתי לו שחטאתי אך אני יכול להשתנות והוא ענה שלא. משכתי לו בכנף מעילו והוא נקרע ואז אמר לי שכמו שקרעתי את מעילו כך תיקרע מלכותי.
מאז אני ושמואל לא התראינו.
יומנו של שמואל
יומני היקר
היום קרה לי משהו מוזר שאני חשבתי שלא יקרה:
שאול חטא ואני חשבתי שכשהוא עשה את חטאו הראשון חשבתי שהוא סתם התנהג בפזיזות . אני אהבתי את שאול כי בחרתי אותו מסכן. הכי קטן במשפחה, מהשבט הכי קטן. המלכתי אותו למלך, והוא אפילו ניצח במלחמה אבל אז הוא התחיל לעשות חטא אחרי חטא והוא כבר חטא שני פעמים. אחד זה היה כאשר הוא הקריב קורבן בלעדיי, אבל סלחתי לו כי הייתה לו מלחמה על האף והוא התנהג בלי לחשוב פעמיים. בפעם השנייה זה היה לא מזמן: ה' שלך אותו להרוג את כל העמלקים-תינוקות, נשים, גברים, צאן וכל רכושיהם להרוס, אבל פתאום שאול הרג את כולם אבל השאיר רק את הצאן הבריא והשלם כדי ''להקריב לה''' האמת שהוא רצה לקחת לעצמו ולאכול את הכבשים ואת כל הצאן והוא גם העיז לומר שזה בנ''י הכריחו אותו לעשות זה. אני לא יודע מה לעשות!
שמואל היקר.
יום חמישי, 28 בינואר 2010
משימה בתנ''ך:היומן של שמואל
יומני היקר!
היום קרה לי משהו מוזר מאוד הנה הסיפור המלא:
שאול המלך עשה חטא.
אני מאוד כעסתי עליו וגם ה' כעס עליו מאוד.
אז בדיוק באתי ללכת ושאול התחיל לומר לי בבקשה בוא איתי להשתחוות לה' ביחד שהעם יראה שאנחנו ביחסים טובים והתחנן אליי וכעסתי עליו כל כך עד שאמרתי לא בשום פנים ואופן והתחלתי ללכת עד ששאול החזיק במעילי וקרע אותו ומרוב כעס אמרתי לו כך קרע ה' את המלכות שלך כמו שקרעת את מעילי כך!!!
ואמרתי לא גם שה' לא רוצה אותו יותר כמלך על ישראל בצורה מאוד רעה.
וכך נפרדנו בפרידה כואבת.
עברו כמה ימים מאז שעבר המקרה ואני מתגעגע אליו.
נכון שהוא עשה הרבה חטאים אבל בסך הכל הוא היה בחור טוב.
ה' אומר לי למה אני מתאבל עליו ושהוא נמאס עליו ממלוך על ישראל.
ועכשיו אני לא יודע מה לעשות אולי ביום מן הימים אמצא את התשובה.
שמואל.
היום קרה לי משהו מוזר מאוד הנה הסיפור המלא:
שאול המלך עשה חטא.
אני מאוד כעסתי עליו וגם ה' כעס עליו מאוד.
אז בדיוק באתי ללכת ושאול התחיל לומר לי בבקשה בוא איתי להשתחוות לה' ביחד שהעם יראה שאנחנו ביחסים טובים והתחנן אליי וכעסתי עליו כל כך עד שאמרתי לא בשום פנים ואופן והתחלתי ללכת עד ששאול החזיק במעילי וקרע אותו ומרוב כעס אמרתי לו כך קרע ה' את המלכות שלך כמו שקרעת את מעילי כך!!!
ואמרתי לא גם שה' לא רוצה אותו יותר כמלך על ישראל בצורה מאוד רעה.
וכך נפרדנו בפרידה כואבת.
עברו כמה ימים מאז שעבר המקרה ואני מתגעגע אליו.
נכון שהוא עשה הרבה חטאים אבל בסך הכל הוא היה בחור טוב.
ה' אומר לי למה אני מתאבל עליו ושהוא נמאס עליו ממלוך על ישראל.
ועכשיו אני לא יודע מה לעשות אולי ביום מן הימים אמצא את התשובה.
שמואל.
משימה בתנ"ך מאת:עידו עזריאל ונאור דאודאו.
בחרתי את שאול ואני מודה שחטאתי ופחדתי מהעם ואני אשמע בקול העם ואמרתי לשמואל שיבוא איתי להשתחוות לאלוהים
שמואל אמר לי"לא אשוב עמך כי מאסת את דבר אלוהים וימאסך אלוהים מהיות מלך על ישראל"
שמואל אמר לי"לא אשוב עמך כי מאסת את דבר אלוהים וימאסך אלוהים מהיות מלך על ישראל"
יומנו של שמואל. (מיכל ספוזניקוב)
יומני היקר היום היה לי יום לא טוב כי שאול כבר לא מלך כי חטא והנה מה שקרה: ה' אמר לשאול שישמיד עד האחרון את העם העמלקי כי לפני הרבה שנים הציקו לבני ישראל אז ה' רצה לעשות נקמה. שאול יצא למלחמה אבל שאול התפתה וראה צאן ובקר כל-כך שמן ובריא והחליט לקחת ולהקריב אותו לה' אבל ה' הרי אמר להרוג את כולם כולל הצאן והבקר וגם מתי שהגיע שאול אל השבט הקיני זכר שהם הצילו אותנו ממלחמה ואמר להם לברוח. ובסוף נודע לי שהוא השאיר את המלך בחיים! אבל בסופו של הדבר הדבר הזה נודע לה' וה' מאוד כעס אבל אני ריחמתי על שאול ובקשתי שירחם עליו אחרי הכל שאול בחור טוב.באתי לשאול ואמרתי לו מה הצאן והבקר הזה ולמה לא הרגת את המלך? אבל תגובתו של שאול בכלל לא הייתה לטעמי זה מה שהוא אמר: העם החריח אותי שאני אחק את הצאן והבקר. ואז כעסתי עליו יותר.אחרי שאמרתי לו עוד הרבה דברים סוף סוף הוא הבין והתוודה שטעה והוא רצה ללכת איתי ולבקש סליחה מה' אבל הלכתי משם ושאול קרע לי את המעיל ואמרתי לו: כמו שקרעת לי את המעיל קרע ה' את המלכות שלך.וינתן אותו למלך טוב יותר.וכך שאול לא מלך יותר אני קצת מרחם עליו הרי עדיין לא ידע במצויין להיות מלך ישראל.
היומן של שמואל-איציק וצח
יומני היקר,
היום בבוקר הלכתי וראיתי את שאול,שאלתי אותו מה זה הצאן והבקר שאני שומע,
שאול הסביר לי שזה השלל מן המלחמה התחלתי להתעצבן בגלל שה' אמר לא לקחת שלל מן המלחמה!.
שאול ניסה להכחיש ואז להצתדק,הסברתי לו איזה מעשה נורא הוא עשה,אמרתי לו את זה במילים קשות מידי,אני חושב שפגעתי בו,כשהתחלתי ללכת הוא החזיק בכנף מעילי וקרע אותה אמרתי לו שכך אלהים יקרע את המלוכה שלו על עם ישראל.
מאותו יום לא ראיתי אותו לעולם,
התאבלתי עליו אבל ה' לא נחלץ לעזרתי כי בטח נמאס לה' משאול בגלל שהוא עשה הרבה חטאים.
אני מבין את ה' בגלל שגם אני התפלאתי שאהבת העם עלתה לו לראש,
לא מתאים לו להתנהג ככה, אני עד לפני כמה שנים הכרתי את שאול הישן
הטוב, הביישן זה שחשבתי שהוא האחד.
מאוד התאכזבתי ממנו.
שמואל.
צח בן שושן ואיציק כהן
היום בבוקר הלכתי וראיתי את שאול,שאלתי אותו מה זה הצאן והבקר שאני שומע,
שאול הסביר לי שזה השלל מן המלחמה התחלתי להתעצבן בגלל שה' אמר לא לקחת שלל מן המלחמה!.
שאול ניסה להכחיש ואז להצתדק,הסברתי לו איזה מעשה נורא הוא עשה,אמרתי לו את זה במילים קשות מידי,אני חושב שפגעתי בו,כשהתחלתי ללכת הוא החזיק בכנף מעילי וקרע אותה אמרתי לו שכך אלהים יקרע את המלוכה שלו על עם ישראל.
מאותו יום לא ראיתי אותו לעולם,
התאבלתי עליו אבל ה' לא נחלץ לעזרתי כי בטח נמאס לה' משאול בגלל שהוא עשה הרבה חטאים.
אני מבין את ה' בגלל שגם אני התפלאתי שאהבת העם עלתה לו לראש,
לא מתאים לו להתנהג ככה, אני עד לפני כמה שנים הכרתי את שאול הישן
הטוב, הביישן זה שחשבתי שהוא האחד.
מאוד התאכזבתי ממנו.
שמואל.
צח בן שושן ואיציק כהן
יומן אישי מאת נטלי מאירי
יומני היקר,כאן שמואל היום עבר עליי יום קצת רע שאול עשה חטא ואני ואלוהים החלטנו שכבר לא נסלח לשאול
ולכן כבר לא יהיה מלך על ישראל אני לא יכול להירדם בגלל שאני בוכה אולי אני ואלוהים טועים בזה ששאול לא יהיה מלך אני לא יודע יומני היקר מה לעשות אבל בכל מקרה תודה שאתה מקשיב לי יומני היקר אני מקווה שמחר יהיה יותר טוב.
לילה טוב יוממני היקר!
ולכן כבר לא יהיה מלך על ישראל אני לא יכול להירדם בגלל שאני בוכה אולי אני ואלוהים טועים בזה ששאול לא יהיה מלך אני לא יודע יומני היקר מה לעשות אבל בכל מקרה תודה שאתה מקשיב לי יומני היקר אני מקווה שמחר יהיה יותר טוב.
לילה טוב יוממני היקר!
יום רביעי, 27 בינואר 2010
היער האפל
היה היה פעם חבורת ילדים בגיל-10 ושמם :טומי,ליבי,רוני,רות ורן,הם היו סקרנים מאוד ואף-פעם לא פחדו מכלום, חוץ מהיער האפל אשר נמצא בגבעה ברחוב נטוש בקצה העיר,אף-אחד אף-פעם לא חשב להתקרב לשם או לחיות שם.היער האפל היה חשוך ואפל מאוד וכמובן שמפחיד, והיו בו : עצי הדעת,עצי הדר,עצי החיים,עצים יבשים,עצי מאכל,עצי מחט,עצי נוי נטושים,עצי שמן,עצי תירוש,עצי עבות,בולי עץ והכי,הכי מפחיד ,שאף אדם לא נגע בו ולא התקרב אליו-עץ היער.יום אחד חשבה ליבי ואמרה : "אם אנו כאלה אמיצים,לא פוחדים משום דבר וגם סקרנים אז בוא נלך ליער האפל".חשבו הילדים וענו פה אחד : "יאללה."ארזו הילדים קצת אוכל ,מים,ממתקים,בגדים ושקי שינה ויצאו לדרך.כאשר הגיעו ליער התחילו לחוש פחד וחרטה ורצו לחזור,אבל,באומץ רב החליטו שלמרות כל הפחד הם יעשו זאת.כשנכנסו ליער ראו את עצי הדעת,עצי ההדר,עצי החיים,עצים יבשים,עצי מאכל,עצי מחט,עצי נוי,עצי שמן,עצי תירוש,עצי עבות,בולי עץ ומרוב פחד רוני נפלה ארצה והתעלפה.בזמן שרן שמר על רוני במקום שבו התעלפה, ראו ליבי,רות וטומי את עץ היער המפחיד והאפל ובו : עורבים,עייטים,נשרים,נצים ועוד חיות מפחידות.קמה רוני ,התקדמה עם רן אל ליבי,רות וטומי ואז טומי אמר : "נגמרו לנו המים,האוכל,הממתקים,וכעת אלך לחפש לנו פירות למאכל."טומי אלך ובדרך ראה עצים מפחידים,אבל,הוא היה אמיץ והמשיך בדרכו בכדי לעזור לחבריו.כשהגיע לסוף היער ראה טומי עץ קטן ובודד -עץ פרי.טומי קרא לחבריו,הם התקדמו,אכלו והפכו את עץ הפרי למקום חבורתם.ומאז כל יום הם הלכו לשם אחרי בית-הספר וכל העיר הריעה להם כי הם היו היחידים עם אומץ להיכנס ליער האפל. נועה עובדיה ושחר סגל ה'2
יום שני, 25 בינואר 2010
אוריה שקורי ודניס קוסטיצין
פעם היה עץ תנכי ששמו עץ הדעת והיו שני אנשים שקיומם בלבד היה זוג ששמם אדם וחווה ליד עץ הדעת היה עץ הדר שיש לו פירות הדר לימון,קלמנטינה,אשכולית,תפוז,ועוד... עץ החיים גדל ליד עץ הדר ומי שהיה אוכל ממנו היה בן על מוות [לא יכול למות] עץ יבש שאין עליו עלים אדם וחווה היו יושבים ומדברים מתחת לעץ עץ היער היה עץ שגודל רק ביערות עץ שרואים שיש לו כמה שכבות אדם וחווה היו בונים מעץ הלבוד כול מני דברי ועץ המאכל היה נותן להם אוכל מהפירות מזינים עץ המחט חווה הייתה תופרת בגדים בעזרת המחטים של העץ [אחרי שחווה אכלה מפרותיו של עץ הדעת] כול יום אדם וחווה היו מסתכלים על עץ הנועץ הזית נתן לאדם וחווה את הזיתים שאבו לזלול והם היו עושים ייון מעץ התירוש אדם היה קופץ על עץ העוות שהוא עווה חווה היתה יושבת על בול עץ ואדם עשה להם עץ מלאכה
עידו עזריאל והלל ברנוב
פעם היה בתנך שני עצים 1היה עץ החיים ועץ הדעת כולם באו לטעום את העצים ועץ הדעת היה גם עץ לבוד והיה צריך להשקות את שני העצים כדיי שלא יהיו עצים יבשים ועץ החיים היה עץ מחט ובא איש לטעום משני העצים והטעם היה כמו עץ פרי ועץ הדעת היה עץ נוי
ואנשים רצו לראות את עצי הדר עץ יער עץ שמן ועץ תירוש ולא היה שם את העצים שרצו לראות ופעם איש אחד רצה לקנות את העצים שהם היו עץ עבות עץ תירוש ועץ החיים אבל לא היסכימו לקנות את העצים.
ואנשים רצו לראות את עצי הדר עץ יער עץ שמן ועץ תירוש ולא היה שם את העצים שרצו לראות ופעם איש אחד רצה לקנות את העצים שהם היו עץ עבות עץ תירוש ועץ החיים אבל לא היסכימו לקנות את העצים.
הגן הנעלם של מרי חן שולמן ומיכל ספוזניקוב
פעם הייתה ילדה ושמה מרי. היא הייתה פשוטת מראה ואינה הייתה נחמדה.אך כל זה השתנה שפגשה את דיקון וגילתה את הגן הנעלם. בכניסת הגן היה חרש עץ והיה שומר שהיה בול עץ שהסתובב בכל רחבי הגן(ליד פתחי הגן לא בתוכו)בתוך הגן היו הרבה עצים שונים : עצי פרי, עצי הדר,עצי יער,עצי מאכל,עצי מחט,עצי נוי,עצי תירוש ואף עץ שמן אחד.עץ השמן היה מאוד בודד מרי דאגה לו והיא קראה לו עץ החיים. דיקון נער שפגשה קרא לו עץ הדעת. ליד עץ השמן היו עצי לבוד שעליו אהבה לשבת ולאכול פרות והיה גם עץ עבות שבתוכו חיה משפחה של סנאים.אך בהתחלה כשלא היו אנשים ליד העצים שיטפלו בהם וישחקו לידם תמיד היה חורף והפרחים לא לילבו אך כאשר הגיעו מרי ודיקון כל הגן פרח והיה מראה מדהים.יום אחד דיקון הרגיש חולה ומרי הייתה צריכה לטפל בעצמה בהרבה מאוד עצים. עבודתה של מרי הצליחה כל העצים הרגישו שמחים ובראים ולאחר מכן דיקון הבריא וחזר לגןועזר למרי לטפל בגן. ועד היום אף אחד לא גילה את הגן.
הירשם ל-
רשומות (Atom)