מאת:הלל ובן
הנער דוד וכדי הדבש
פעם היתה אישה יפת מראה ותואר והיה לה המון כסף והיא היתה אלמנה.
היתה מלחמה אז היא פחדה שהפלישתים יגנבו לה את כל הכסף אז היא לקחה כמה כדי דבש ושמה שם את הכסף ועל זה את הדבש ואז היא נתנה את הכדים לשכן שלה העיברי.
פעם אחת היתה בבית של השכן סעודה ונגמר להם הדבש אז הוא הלך לדבש שנתנה לו השכנה ואז הוא הכניס את היד לתוך הכד ומצה שם מטבעות זהב הוא לכח את כל הכסף ואכבי את הכסף.
נגמרה המלחמה והאלמנה לקחה בחזרה את הכדים וגילתה שנעלם הכסף.
היא הלכה לשאול וסיפרה לו את המעשה,שאול שאל אם יש עדים שהיא שמה שם כסף
היא אמרה לו לא והוא אמר לה שהוא לא יכול לעזור לה ושתלך.
היא הלכה ופגשה נער בדרך והוא שאל אותה מה קרה והיא סיפרה לו את המעשה,
הוא אמר בואי נלך לשאול ונבקש שאני יהיה השופט.
הוא לקח את הכדים וניפץ אחד, אחד ומצא שם שתי מטבעות זהב,
ואמר הינה מצאתי את השקלים הוא האשם