בימים שבהם שאול היה מלך, הייתה אישה אלמנה באשקלון שגרה ליד הפלישתים למרות שהייתה עברייה.
האישה הייתה יפה מאוד ועשירה מהכסף שקיבלה מבעלה העשיר שמת. ראה אותה שליט פלישתי ורצה להינשא לה כדי לקבל את כספה. האישה פחדה ממנו וברחה ואת כספה שמה בכדים מלאים דבש, ואת הכדים הביאה לשכנה העיברי שהכיר אותה ואת בעלה ולא אמרה שבתוך הכדים היה כסף.בלילה ההוא ברחה האישה מן העיר והאיש שקיבל את הכדים שכח מהם.
יום אחד עשה האיש סעודה והביא לאורחים מעט דבש, הדבש לא הספיק לכולם ולפתע נזכר האיש בכדים שהביאה לו האלמנה.
האיש לקח מן הכדים מעט דבש וגילה שבכדים יש הרבה מטבעות כסף. כשהאיש ראה את הזהב החליט לגנוב את הכסף ולמלא בכדים דבש, ואף אחד לא ידע.
עברו ימים ושאול נלחם בפלישתים, שאול הרג להם חיילים רבים וביניהם שליט הפלישתים. שמעה זאת האישה וברכה את האלוהים על כך. הלכה אישה לעיר שלה לקחת בחזרה את כדיה. האיש הוציא את הכדים, לפני מספר עדים, ונתן לה אותם.
כשחזרה האישה לביתה, פתחה את הכדים וגלתה שאין בהם דבר מלבד דבש ובכתה. הלכה האישה לשופט העיר, ספרה לו את מה שקרה, ושאל אותה השופט: האם יש לך עדים לכך שהיה בכדים כסף ? ענתה האישה: לא. אמר השופט: אז אינני יכול לעזור לך לכי לשאול המלך אולי הוא יעזור לך. הלכה האישה לשאול, ספרה לו את המקרה והוא הפנה אותה לחכמי בית אל.
ספרה האישה את המקרה לחכמי בית אל, והם ענו לה כתשובת השופט.
חזרה האישה לעירה ובדרכה ראתה נערים משחקים. ניגש אליה אחד הנערים ושאל: מה קרה ? ספרה לו האישה את המקרה, ומרוב רחמיו עליה אמר לה שיעזור לה ושתלך לשאול לבקש משאול שישפוט פעם נוספת.
כשבא המלך שאל את האישה: זה הנער שהתפאר ואמר לך שיציל אותך ? אמר הנער: אלהים יעשה פה חסד ויעזור לאישה המסכנה. ציווה הנער להביא לו את הכדים המלאים בדבש שקבלה וגם שיבוא שכנה. שאל הנער את האיש: האם אלה הכדים שהביאה לך האישה ? ענה האיש: כן. הנער העביר את הדבש לכלים אחרים, וניפץ את הכדים אחד, אחד, ולפתע הבחינו האנשים בין ההריסות שיש שני מטבעות כסף. הרים הנער את המטבעות ואמר: הנה ההוכחות שהיה כאן כסף.
האיש החזיר לאישה את כל כספה וכל האנשים אמרו שרוח אלוהים איתו. שם הנער הוא דוד בן ישי שגדל להיות מלך ישראל.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה