יומנו של שאול מאת שרון אקלר

יומני היקר,
היום היה יום נורא. כולם כעסו עלי וכל זה היתחיל בזה:
היתכוננו למילחמה נגד העמלקים וליפני כן ה' נתן לנו הוראות להרוג את כל העמלקים וגם להרוס את רכושם ולהרוג את הצאן שלהם.אז היתחילה המילחמה והרגנו את כולם חוץ מאגג מלך עמלק וגם לקחנו כמה כבשים שמנמנות לשחוט לה'.אז לקחנו את אגג ושחטנו לה' את הכבשים ובדיוק אחרי ששחטתי את הכבשיםשמואל בא וכעס עלי כי שחטתי את הכבשים וזה לא התקיד שלי ונורא נבהלתי,ואז הוא שאל אם הרגנו את כולם אז עניתי שכן, רק חוץ מאגג מלך עמלק.שמואל היתחיל ליכעוס עלי עוד יותר ואחר כך אני ביקשתי ממנו שיעלה איתי לעם שגם העם יהיה בעדי ושלא יגידו שאף אחד לא רוצה אותי אז גם אנחנו לא רוצים אותו. שמואל אמר לי שהוא לא רוצה ואז הוא היחיל ללכת ואני משכתי אותו במעיל ובטעות הוא נקרע ושמואל אמר: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך".אז נה' לקח ממני את המלוכהואני חזרתי לביתי עצוב .

אז זהו להיוםפ ואני שמח שהיום הזה ניגמר ומקווה שלא יחזור על עצמו שוב.
להיתראות ולילה טוב ממני!