בסיפור הדינר הגזול מסופר על איש עני שעבד אצל רב כלשהו יום אחד מצא דינר אחד ולקח אותו
עבר זמן מה והחליט לקנות בדינר קצת סחורה,את הסחורה מכר ברווח וכך המשיך קנה ומכר סחורות,
האיש התעשר ונודע לו שם של עשיר גדול אבל גם שם של קמצן שלא נותן צדקה.
אחרי כמה שנים באו על האיש אסונות רבים הוא איבד את רכושו אוניותיו ואפילו את ביתו וכספו.
כל מה שנגע בו לא הצליח לו,הוא נהיה אדם עני.
אז הוא הבין שבגלל הדינר הגזול קיבל מזל רע,החליט להחזיר את הדינר לבעליו.
אשתו נתנה לו את טבעת הנישואים שלה כדי שימכור אותה ויחזיר את הדינר הגזול.
הלך האיש ונודע לו שהאיש שלקח ממנו את הדינר גר בארץ ישראל.
הוא נדד לארץ ישראל והגיע לרב אחד היא סיפר לרב את כל סיפורו הרב אמר לו שיחזור מחר בבוקר אליו ויתן לו תשובה.
האיש חזר אליו,והיו איתו עוד כמה רבנים בחדר הסתבר שאחד הרבנים היה בנו של הרב שלקח ממנו את הדינר הגזול.
הוא נתן לו את הדינר הגזול והרב הזה החזיר לו את הדינר ובירך אותו שירוויח מהדינר הזה כמו הדינר הקודם.
וכך היה הרוויח כסף רב כמו הפעם הקודמת אך גם לא היה קמצן.
דעתי על נתינת צדקה:
לדעתי צריך לתת צדקה כי יש אנשים רבים שאין להם כסף והם לא יכולים להתפרנס ולהרויח כסף,
בתורה רשום שצריך לתת צדקה לעניים ולהשאיר חלקים מהשדה כדי שענים יוכלו לבוא ולקחת קצת אוכל.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה