‏הצגת רשומות עם תוויות כתיבה טיעונית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כתיבה טיעונית. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 11 במאי 2010

גלעד שליט-איציק כהן

אני בעד להחזיר את גלעד שליט,
גלעד שליט היה חייל שלחם למען הגנת המדינה ונחטף בשנת 2006.
גלעד מחכה כבר הרבה ימים בשבי חמאס ומחכה שישחררו אותו.
התנאים בשבי קשים מאוד וכל יום שעובר בשני זה ממש סיוט.
אסור למדינת ישראל להשאיר חייל בשבי כל כך הרבה זמן,גלעד שליט הגן על המדינה והמדינה לא מגנה עליו.
אסור שגלעד יהיה בשבי כל כך הרבה זמן,אסור שיקרה לו מה שקרה לרון ארד...
צריך לשחרר את גלעד גם אם זה מחיר קשה וגם אם זה סיכון גדול.
לדעתי הממשלה ומוסדות השלטון לא עושים מאמץ גדול כדי להחזיר את גלעד שליט לביתו.
צריך גם לחזק את הורי גלעד שליט ומשפחתו כי מצבם מאוד עצוב-
הם יודעים שהבן שלהם נמצא כל כך קרוב אליהם ועדיין הם לא יכולים לפגוש אותו לדבר איתו
ולהחזיר אותו הביתה...
לסיכום אנחנו כולנו צריכים לעשות הכל כדי שגלעד יחזור כמה שיותר מהר הביתה.

יום שני, 8 במרץ 2010

סיפור לפסח

האפיקומן הנעלם

שעה לפני סדר ליל הפסח התכוננו-אני,אמא,אבא,יוני ושירה.
שירה ואני התלבשנו בשמלה לבנה ויפה.
יוני התלבש בחליפה שחורה נקייה.
אמא ואבא התלבשו יפה וניקו ניקיונות אחרונים את הבית.
אני,יוני ושירה עזרנו לאמא ואבא לסדר את השולחן לכבוד ארוחת ליל הסדר.
הזמנו את-סבא דוד,סבתא-רבקה,סבא-יעקב,סבתא-שרה וכל הדודים והדודות.
כאשר הגיעו כולם החלנו בקריאת ההגדה,בברכות ובשירים.
כשאבא נתן לשירה לשתות מן כוס היין-אחרי התפילות,נשפך על רותי טיפות יין על שמלתה הלבנה והיא הייתה עצובה מאוד.
סבא דוד עודד אותה ואמר לה : "אל דאגה-שירה'לה,אם תמצאי את האפיקומן אני אתן לך כסף, ובו תיקני שמלה חדשה".
שירה שמחה,חיבקה את סבא דוד ואמרה : "תודה סבא".
המשכנו בארוחה ולבסוף אמרו אבא וסבא דוד כך : "ילדים חמודים,עכשיו הגיע שלב האפיקומן."
הילדים קטעו את סבא ואבא וצעקו בצרחות של שמחה : "יש!!!"
המשיכו אבא וסבא : "רדו אתם לחצר הבית וחכו שם עד שנקרא לכם אחרי שהחבאנו את האפיקומן."
והוסיפו : "מי שימצא אותו יקבל סכום של-100 ש"ח וכל השאר יקבלו סכום ניחומים של כ-50 ש"ח."
ירדו הילדים בשמחה וכולם היו בטוחים בעצמם שהם ימצאו השנה את האפיקומן.
סבא ואבא החביאו את האפיקומן בתוך הארון והיו בטוחים שאף-אחד לא ימצא אותו,אך, שכחו שבתוך הארון נמצא האוגר שסבא דוד וסבתא רבקה קנו ליוני,שירה ואני{רוני}.
קראו סבא ואבא לילדים השמחים ונתנו אור ירוק לתחילת החיפוש.
הילדים חיפשו,חיפשו וחיפשו את האפיקומן אך לאחר-15 דקות לא מצאו אותו.
התייאשו הילדים וכך גם אבא וסבא,אבא פתח את הארון וראה להפתעתו שאין אפיקומן.
אבא חיפש בכל מדפי הארון ושם לב שיש את האוגר של הילדים וראה גם שבכלובו יש פירורי מצה.
אבא אמר זאת לכולם וכולם החלו בצחוק גדול.
למרות זאת סבא נתן לכל הילדים סכום של-50 ש"ח.
זה היה סדר פסח שלא אשכח לעולם.

נועה עובדיה ושחר סגל ה'2.

החופש מאת איציק ואיתי

חופש או החירות זה אחד הדברים הכי חשובים לאדם. לכל אדם באשר הוא מגיע חופש וזכויות ואת הזכות להביע את דעתו.
כל אדם צריך לדרוש את חירותו ואת חופש הבעת הדעה כי אם הוא לא יעשה את זה אף אחד לא יעשה זאת.
לכן אחד הדברים המזעזעים יותר לדעתנו הוא שיעבוד השחורים בארצות הברית ולכן החלטנו לכתוב סיפור מתאים בנושא:

לפני הרבה שנים בארצות הברית, בזמן עבדות הכושים כאשר האדם הלבן היה בשלטון, היה איש לבן אכזר, עשיר כקורח שעסק בחקלאות היו לו- מטעים, פרדסים, שדות והרבה פועלים שחורים שהתעלל בהם עד אין סוף: האיש העביד אותם בפרך 18 שעות ביממה, אם הם לא היו מבצעים את עבודתם כראוי הם לא היו מקבלים אפילו את פת הלחם היומית שלהם.
השחורים נשלטו בשלטון פחד ואימה והם נשארו לעבוד אצלו רק כי לא היה להם מקום אחר ללכת אליו.
עד שצעיר אחד בשם תום החליט למרוד בבעליו, הוא אסף את כל העבדים לאחר שעת העוצר ולאחר ששכנע את המתנגדים הם החלו בלהגות תוכנית מרד. השחורים תכננו לפרוץ לאחוזתו של האיש בזמן הירח המלא ולהרוג את אשתו ואותו.
כשהגיע הירח המלא, החלו השחורים בתוכנית, הם פרצו לאחוזה קשרו את המעביד ואת אשתו ולקחו אותם לעץ גבוה,
והחליטו לתלות אותם. את אשתו תלו קודם וג'ון אמר למעביד מילים אחרונות: "אתה מתייחס בזלזול אלינו ולכן עכשיו ננקום."
הגיע הרגע והוא נתלה ומאז השחורים באחוזה זאת חיים באושר ובאושר.