הלן קלר

הלן קלר היא סמל ודוגמה כי למרות שהייתה עיוורת וחירשת עדיין למדה באוניברסיטה, כתבה ספרים והרצתה בכל רחבי העולם. הלן קלר נולדה בשנת 1880 באלבמה שבארצות הברית. היא נולדה בריאה לחלוטין אך בגיל מסוים חלתה וכשהבריאה גילו הוריה כי הפכה לחירשת, עיוורת ואילמת. השנים שלאחר המחלה היו שנים קשות הלן קלר התנהגה בגסות. היא השתוללה, רגזה, הכתה ושברה משום שלא יכלה לבטא את עצמה כמו כל בן אדם אחר, בדיבור. הוריה של הלן קלר שכרו מורה ושמה אן סאליבן שאף היא סבלה מבעיות ראייה אך יכלה לקרוא אותיות מודפסות. אן לימדה את הלן להתנהג בצורה נאותה ולימדה אותה מילים בעזרת איות המילים על כף ידה.
יום אחד שעמדו ליד משאבה איתה אן את המילה "מים" על ידה, ואן הצליחה לאיית את המילה. זו הייתה פריצת הדרך הלימוד שלה. בשל התקדמותה למדה את כתב הברייל של העיוורים. אן ליוותה את הלן עד האוניברסיטה. הלן קלר הנציחה את קורות חייה ונפטרה בגיל 88 ואת סיפור חייה אפשר לראות כיום בקולנוע ובתיאטרון. הלן נקברה ליד מורתה ואתר קבורתה הפך למקום עלייה של הרבה אנשים.
בעקבות הלן קלר אנו חושבים שהמוגבלות היא רק מכשול בדרך ההצלחה. והמוגבל הוא לא אדם אחר מאתנו, הוא כמונו ומגיע לו יחס דומה כאחד האנשים בחברה.
לכן צריך לזכור שהנפש והרצון חזקים יותר מהגוף.

מאת: איתי קריסי וניר אשר

ילדים עם קשיים

קוראים יקרים,
הפעם נספר לכם על ילדים שנולדו עם פגעים. הם יכולים להיות עם פיגור שיכלי, בעיות ראיה, בעיות שמיעה ויש גם ילדים עם כל הדברים ביחד. ודוגמה לכך היא הלן קלר שהייתה עם בעיית שמיעה ראייה ומתוצאה לכך הפכה להיות גם אילמת.אבל בזכותאיזו מורה אחת אן סליבן שהייתה עיוורת היא הצליחה להפוך את הלן לבן אדם כאילו רגיל בלי שום בעיות.

ילדים עם קשיים בחיים לא יכולים לעשות כל מה שאנחנו עושים:

עיוורים לא יכולים לקרוא, אלא לקרוא בכתב בריל.

חירשים לא יכולים לשמוע, אלא או במכשירי שמיעה או בספת הסימנים.

אילמים לא יכולים לדבר, אלא צריך ללמד אותם לדבר.
כל הילדים עם הבעיות הללו אינם יכולים לתפקד כרגיל אלא עם מיוחדים להם.


איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים עיוורים?
אנו צריכים ללמד אותם כתב ברייל ולהזהיר אותם מדברים מסוכנים.


איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים חירשים?
אנו צריכים לדבר איתם בשפת הסימנים.

איך אנו צריכים להתנהג אל ילדים אימים ?
לנסות להבין את מה שהם אומרים ולתת להם הרגשת שיכות.

הלן קלר

הלן קלר ‏ 27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), נולדה בריאה וחלתה בגיל 19 חודשים לאחר המחלה גילו שהיא עיוורת אילמת וחירשת

ילדים עם קשיים ובעיות

למה ואיך עוזרים לאנשים שונים בחברה מאת: צח וגיל

עוזרים לאנשים שונים בחברה כי יש כאלה אנשים שהביאו דברים טובים כמו הלן קלר שהביאו ספרים חדשים ומעניינים לעולם והיא הייתה עיוורת חירשת ואילמת ולמרות הכל חייה כמעט כמו בן אדם רגיל. ומתה בגיל 88 ובגיל זה מתים אנשים שרואים שומעים ומדברים טוב. אז היום עוזרים במכונות ומורים מיוחדים לאנשים שונים בחברה שאולי היו אנשים גדולים בעתיד

אנשים עם מוגבלויות

יש אנשים בעלי צרכים מיוחדים כמו: עיוורות, חירשות, אילמות, ונכות.
לאנשים כאלה נותנים טיפול מיוחד כמו שמלמדים אותם איך להיתנהג, לתקשר ועוד.
כמו לדוגמא הלן קלר שהייתה חירשת עיוורת ואילמת. בגיל 19 חודשים היא חלתה וכתוצאה היא ניהייתה חירשתעיוורת ואילמת.כנגד לכל הסיכויים היא הצליחה לתקשר עם כל סובביה בעזרת אן סליבאן.
אן סליבאן לימדה אותה לתקשר בעזרת כתב ברייל ועוד.
לאנשים האלה מגיע טיפול מיוחד ומלא מביטוח לאומי.
לאנשים עם המוגבלויות מסוימות ויש להם עולם מהשלהם והם לא מיתנהגים כמו שבן אדם רגיל מתנהג ויש להם זכויות כמו לכולם. לפי דעתנו היא חזקה ,שבעת רצון והיא הצליחה להגשים את חלומה.
מאת:דין אורן ,הלל ברנוב ושחר סגל.

הלן קלר חן שולמן ומיכל ספוז'ניקוב

לדעתינו אנשים מוגבלים צריכים להשתתף בחברה כמו כולם הרי הם עדיין אנשים, פשוט שונים או שחוש אחד חסר אצלהם.

למשל: הלן קרל הייתה תינוקת אשר נולדה כמו כולם אבל בגיל 19 חודשים נהייתה חרשת ועיוורת . הורייה חשבו שהיא ילדה תוקפנית ולא כמו כולם בגלל התנהוגתה. הוריה חשבו להכניס אותה למוסד סגור אך פנו לרופא מיוחד שהמליץ להם על מורה. למורתה קראו אן סיליבאן, והיא הייתה גם קצת עיוורת. היא לימדה את הלן לתקשר ולכתוב. ומילתה הראשונה של הלן הייתה ממממיי...ממממייים...... וסך הכל אנשים מוגבלים הם גם בני אדם אז צריך להתייחס אלהם עם עזרה ובלי עלבון. הם צריכים חיים כמו כולם.
ולסיכום: צריך לעזור ולשתף אנשים עם בעיות כי הם כמו כולנו.

התייחסות למוגבלות

אנחנו -גליה ודריה מתיחסות למוגבלות ממש בסדר. אם למשל היתה לנו חברה עם מוגבלות אז היינו מתיחסות אליה הכי טובה שלנו כי אנחנו לא מבדילות בין יפות ולא יפות, בין אלה שלא יכולים ללכת ובין אלה שכן הולכים, אנו לא רוצים להפיל על הילדים המסכנים שלא יכולים לעשות כל מה שאנחנו יכולות לעשות כל מיני גדרות ממנו וגם זה לא הוגן מצידינו להתעלל ולצחוק עליהם. לדוגמא:הלן קלר הייתה עיוורת וחירשת בגלל שבגיל 19 חודשים חלתה במחלת חום קשה והפכה לילדה עם קשיים והיא המשיכה לחיות למרות כל הקשיים שהיא עברה אנו יודעים שהיא למדה בכיתה רגילה והילדים שם התיחסו עליה בכבוד רב.אנו גם יודעים שהיא הגיעה לגיל 88 ומתה גאה בעצמה.

לסוף אנחנו מרגישות שאנו מתייחסות ממש יפה לאנשים מוגבלים ורוצות לעזור לאנשים כאלו.

מכתב לאירנה

לאירנה,
קראתי את סיפורך ולדעתי המעשה שלך היה מאוד אמיץ והחלטי.
לדעתי לעבור לדת אחרת ולחיות בארץ אחרת זה מאוד קשה.
את יודעת להביע את העמדה שלך ולא אכפת לך מי מה שהאנשים יגידו על מעשייך.
כל הכבוד לך!
מסתיו ששון

טקס 150 שנה להולדתו של הרצל

אני נהניתי מאוד מהטקס ואהבתי הכי את הקטע של הסוף שאנחנו מעיפים את הבלונים למעלה.
למרות שהחזרות היו מאוד מעייפות הטקס היה מאוד יפה ונהניתי לעשות את התפקיד שלי ואת הריקוד שעשינו ואני מקווה שכל מי שהיה בקהל וראה את הטקס נהנה.ואני גם מקווה שיבחרו אותנו עוד הרבה פעמים לעשות טקסים כאלה.

טקס ליום הולדתו 150 של בנימין זאב הרצל

אנחנו מאוד נהיננו מהטקס בעיקר בכל העליות איך שילדים מהכיתה שלנו התלבשו ואיך שהם שיחקו ואיך שהם השתנו בתלבושות אם למשל בהתנהגות רגילה הם נראים קצת לא יפים אז כשהם לבשו את התלבושות הם היו ממש יפים ואפילו כמעט אי אפשר לזהות אותם... כשכולם בחזרות אמרו את הדברים כל כך יפה וברור(אפילו שהמורות לא כל כך היו מרוצות) כשהם היו שני צעדים לפני הבמה פתאום נעלם להם כל האומץ שהיה איתם כל הדרך לטקס. כשהיה הריקוד התימני אז התחיל עשן שהוא נתן כזאת הרגשה כיאילו שאנחנו כבר משחקות את ההצגה העשירית שלנו שאנחנו כבר כוכבים אפילו שהתאמנו רק שבועיים ושלא לכולם היה נסיון בזה. כשסיימנו את הטקס הרגשנו רגיל אפילו שחשבנו בהתחלה שכולם עוד ימחאו לנו כפיים עוד שנה, ויזכרו ''איך שטוב שיחקנו'' אבל בלב לא נעלבנו, ההפך אנחנו שמחנו כי לא רצינו להזכר בכל העצבים שגרמו לנו השבועיים האלו.

הילדה עם הגרביים החומים

אנו חושבות ש...,
אנו חושבות על הסיפור הילדה עם הגרביים החומים שהוא מעניין, מדהים, מהרהיב ומהנה לקריאה.

מעשייה של אירנה היו אמיצים וזה מקרה מיוחד ונדיר שיש גרמני עם לב פתוח ליהודים ולעלות לארץ ישראל.
היא הייתה ילדה עקשנית ונלחמת על מעשייה.היא הפכה לכוכבת בתאתרון בזכות כוח הרצון.היא הייתה ילדה מופלאה עם חלומות מופלאים ונהדרים שהתגשמו בעזרת הרצון שלה.

הילדה בגרביים החומים

אנו חושבים שעלית של אירנה הקטנה הוא מעשה נבון כי כל מי שעולה לארץ מתקבל בשמחה ובאור פנים יפות
וגם כי מה שקשור לסיפור הוא שכל אחד יכול לעלות לארץ כמו סבתא של ירין שעלת לארץ מתרפולי
(הסיפור בקצרה)אירנה עלת לארץ אבל לא היה למשפחת כסף לקנות בגדים נורמליים אבל אירנה הקטנה לא וויתרה מעולם
ובגלל שלא היו לה בגדים נורמליים צחקו עליה וירדו עליה ועשו עליה חרם והיא התמודדה עם זה והייתה חזק ולא ויתרה ובסוף
הצליחה לשתלוה בחברה היו לה חברים והיתה מקובלת מאוד

לאורנה מיכל וחן

לאורנה החלטך מאוד נבונה ובאמת בגלל מה שעשו הנאצים היית צריכה לעזוב זכותך להחליט לאיזה עם את רוצה להיות שייכת ולדעתי היית אמיצה מאוד.ולדעתי היית שחקנית טובה ממש נהדרת ואין כל בושה שהיית עם גרביים חומים מקווה שאת הבנת את זה.

מחן ומיכל

150 לבינימין זאב הרצל

הטקס של בית ספר יהלם רמת גן בנושא 150 שנה לבינימין זאב הרצל של ה2 היה מורכב מכמה דמויות עקריות
1.בינימין זאב הרצל (איתמר)
2.חלוצים ,אנשי העליה הראשונה(הלל,עידן,ונטלי,גיל)
3.אנשי העליה הרביעית(עידו,ירין,אלמוג,סתיו,אילי,נועה)
4.אנשי העליה החמישית(רם,שרון,אוריה,נאור)
היה גם את סרוליק(איתי) וכל השקנים האלה שגילמו את תפקידם המורכב והקשה כל הכיתה התאמנה במשך שבוע במשך 5 שעות (כל היום)מסופר בטקס זה על העליות לארץ ישראל בזמנים שונים כך שהיו מספקים כל התפקידים לכל ילדי הכיתה .


מאיתנו דניס וירין

טקס 150 שנה להולדתו של בנימין זאב הרצל.

אנחנו מאוד נהיננו מהטקס בעיקר בכל העליות איך שילדים מהכיתה שלנו התלבשו ואיך שהם שיחקו ואיך שהם השתנו בתלבושות אם למשל בהתנהגות רגילה הם נראים קצת לא יפים אז כשהם לבשו את התלבושות הם היו ממש יפים ואפילו כמעט אי אפשר לזהות אותם... כשכולם בחזרות אמרו את הדברים כל כך יפה וברור(אפילו שהמורות לא כל כך היו מרוצות) כשהם היו שני צעדים לפני הבמה פתאום נעלם להם כל האומץ שהיה איתם כל הדרך לטקס. כשהיה הריקוד התימני אז התחיל עשן שהוא נתן כזאת הרגשה כיאילו שאנחנו כבר משחקות את ההצגה העשירית שלנו שאנחנו כבר כוכבים אפילו שהתאמנו רק שבועיים ושלא לכולם היה נסיון בזה. כשסיימנו את הטקס הרגשנו רגיל אפילו שחשבנו בהתחלה שכולם עוד ימחאו לנו כפיים עוד שנה, ויזכרו ''איך שטוב שיחקנו'' אבל בלב לא נעלבנו, ההפך אנחנו שמחנו כי לא רצינו להזכר בכל העצבים שגרמו לנו השבועיים האלו.

הטקס על 150 להרצל

אנחנו נבחרנו כיתה ה'2 לעשות טקס על הרצל,
החזרות היו קשות והיה מאוד קשה לעבוד על העמידה ולקרוא את הטקסטים והיה קשה לעשות את התנועות שאמרו לנו לעשות
ובהתחלה לקח המון זמן לבחור תפקידים ולבחור תלבושות ועבדנו קשה מאוד קשה. עד שהגיע ההגברה והיו ילדים שהפריעו
ולא נתנו להמשיך בחזרות ולא היה לנו את כל השבוע לעבוד על זה רק בימי שני ורביעי כי זה הימים שדנה ואירנה המורות למחול וריקוד היו נימצאות בהם. היה קשה מאוד לעבוד על היציאות והחזרות כי היה צריך להקפיד על הליכה נכונה.
איתמר מכיתה ז'1 היה הרצל ואיתי מהכיתה שלנו היה סרוליק.


כך היה הטקס שלנו דין אורן ובן שמואל.

טקס 150 שנה להולדת הרצל

אנחנו כתה ה2 הצגנו טקס מול אנשי העירייה הורי התלמידים ותלמידי בית הספר. לכולם היו תפקידים שונים ומגוונים למשל:
אנשי העליה הראשונה, שניה, שלישית, רביעית וחמישית. אני הצגתי את אחד האנשים שעלה לארץ ישראל בעליה השניה. בטקס היו ריקודים מסוגים שונים, של אתיופים, תמניים ועוד. לכל ילד היה 2,3 משפטים שהוא אמר מול כולם. היו שלושה בנות שרקדו ריקוד רוסי ועוד כמה ילדות קטנות מכתה נמוכה יותר שגם השתתפו בחלק מהריקוד. מהטקס אפשר ללמוד הרבה בין קטע לקטע עלו שני ילדים, אחד שחק את הרצל ואחד שחק את שרוליק והם היו התפקידים הראשיים בטקס. לדעתי מי שראה את הטקס נהנה מאוד ולמד הרבה ממנו. לפני הטקס עשינו חזרות רבות, שערכו זמן רב, החזרות נערכו בזמן כמט יותר משבעה ימי חזרות, היה מעצבן בחזרות, אבל בסופו של דבר, יצא טוב משציפיתי ולדעתי כל החזרות האלו היו שוות כדי להוציא טקס כל כך יפה. הורינו התלהבו ושמחו ואמרו שהטקס היה מדהים.

ניר אשר,
ה2.

150 שנה להולדת הרצל

קוראים יקרים,
בכתבה זו אנו נספר לכם על הטקס של 150 שנה להולדתו של הרצל שכיתתנו הציגה.

הכל התחיל ביום אחד שדוף שמש רגיל של לימודים והוא הפך ליום חזרות. אנו למדנו רגיל עם המחנכת של כיתתנו,איריס מנדלביץ' . בחמש דקות האחרונות לשיעור השלישי היא הודיע לנו שהכיתה שלו מציגה את טקס 150 שנה להולדת הרצל.
וביום הראשון לחזרות דנה המורה לריקוד לקחה את הבנות ללמוד את הריקוד התימני. בהתחלה כל הבנות התבלבלו בצעד הראשון. לאחר כמה שעות יצא ריקוד יותר מסודר.בחזרה השנייה שהתקיימה ביום רביעי(כל החזרות שעשינו היו בימים שני ורביעי)חילקו לנו את התפקידים להופעה,מה שהיינו צריכים להגיד.בחזרה שהייתה אחר כך, אז עבדו איתנו על הצעדים. ובאותה חזרה עבדו איתנו על הריקוד התמני ושינו אותו קצת. בחזרה שלאחר מכן עשינו את כל ההופעה ברצף ותיקנו לנו פה ושם טעויות קטנות , קצת בריקודים, קצת בצעדים,קצת בדיבור. בחזרה שהיתה אחר כך כבר היינו בבמה בחום אימים על הריצפה החמה רקדנו וחלק מהגרביים נשרפו.עד שבחזרה האחרונה שליפני הטקס יצה לנו הופעה מקסימה!!!
וכשכול ההורים התישבו ומצאו מקומות וגם הילדים, אז התחלנו את התחלת ההופעה ועד סופה. לבסוף העפנו בלונים עם הליום לשמים.

150 שנה להרצל

המכתב לאורנה מאת גיל וצח

לאורנה,

דעתנו על מעשייך היא: שמעשייך היו אמיצים , יפים , מתחשבים וטובי לב.
אנו בתור יהודים מאוד מעריכים את מעשייך ואנו בטוחים שלא רק יהודים מעריכים את מעשייך.
ואנו חושבים שהיית משמחת אנשים בזמן אז כי לא היה להם כיף עד שהגעת והתחלת לעשות הצגות יפות.
בטח היה לך נעים בלב לשמח אנשים עצובים ולגרום להם לשמוח.

הריקוד הרוסי חן שולמן ומיכל ספוז'ניקוב

הריקוד הרוסי

אנו (חן, מיכל, וגליה ) היו מהבנות הגדולות שרקדו בריקוד זה ומאוד נהנו. ניקול אלינה ואנסטסיה היו הקטנות שרקדו איתנו. חן עם אלינה ניקול עם מיכל וגליה עם אנסטסיה. זה דרש אימונים לא קשים במיוחד. הרעיון הגיע מהמורה שלנו לבלט לילה קרנדל וגם התלבושות. היינו צריכות להחליף מאוד מהר את התלבושות כדי שנספיק לעלות לקטע שלנו קודם היינו צריכות חלק היו צריכות לומר קודם טקסט לפני הגלבי (ריקוד) וחלק אחרי ולמי שהיה אחרי היו צריכות להתלבש מאוד מאוד מהר. אפילו היו לנו מלבישות. אבל הכי חשוב שנהנו!





להרשמה לסטודיו של ליליה קרנדל: בבית ספר בן גוריון בגבעתיים במקלט. פאלפון:052-5758668

טקס 150 שנה להרצל מאת ישעיה עידו

אנחנו תלמידי כיתה ה2 הכנו טקס בנושא 150 שנה להולדת הרצל בטקס זה התמקנו בנושא המדינה מפעם ועד היום.
בטקס התמקדו בנושאים אלו:
הרצל מגיע אל המדינה היום(2010) ושם הוא פוגש באיש(סורליק) , הוא מדבר איתו ומסביר לו על המדינה מפעם ועד היום.הוא מסביר לו על המבצעים והעליות לארץ ישראל:

א.החלוצים אנשי העליה הראשונה
ב.אנשי העליה השניה
ג.אנשי העליה השלישית
ד.אנשי העליה הרביעית והחמישית
ה.מבצע של עלית יהודי תימן שכונה "על כנפי נשרים" שם המבצע על פי ספר שמות.
ו. העליה החשאית ממרוקו אשר היתה עם אניה בשם אגוז תבעה בים ו43

היה כיף מאד להכין את הטקס אך קשה
תודה עידו ישעיה

גלעד שליט-איציק כהן

אני בעד להחזיר את גלעד שליט,
גלעד שליט היה חייל שלחם למען הגנת המדינה ונחטף בשנת 2006.
גלעד מחכה כבר הרבה ימים בשבי חמאס ומחכה שישחררו אותו.
התנאים בשבי קשים מאוד וכל יום שעובר בשני זה ממש סיוט.
אסור למדינת ישראל להשאיר חייל בשבי כל כך הרבה זמן,גלעד שליט הגן על המדינה והמדינה לא מגנה עליו.
אסור שגלעד יהיה בשבי כל כך הרבה זמן,אסור שיקרה לו מה שקרה לרון ארד...
צריך לשחרר את גלעד גם אם זה מחיר קשה וגם אם זה סיכון גדול.
לדעתי הממשלה ומוסדות השלטון לא עושים מאמץ גדול כדי להחזיר את גלעד שליט לביתו.
צריך גם לחזק את הורי גלעד שליט ומשפחתו כי מצבם מאוד עצוב-
הם יודעים שהבן שלהם נמצא כל כך קרוב אליהם ועדיין הם לא יכולים לפגוש אותו לדבר איתו
ולהחזיר אותו הביתה...
לסיכום אנחנו כולנו צריכים לעשות הכל כדי שגלעד יחזור כמה שיותר מהר הביתה.