יום ראשון, 31 בינואר 2010

היומן של שאול מאת איתי קריסי

פרק ט
אוי ואבוי! אבדו אתונות אבי. אני צריך לצאת לחפש אותם. אני אקח לי נער משרת וביחד נצא לחפש את האתונות. יש לי מסלול: מהר אפרים לארץ שלושה ומשם לארץ שעלים וימיני. המשרת שאל אותי אם כדאי ללכת לארץ צוף איש האלוהים נמצא שם והוא יוכל אולי להגיד לנו איפה האתונות.
בדרך פגשתי בנות יפות שואבות מים שאמרו לי שלמהר כי איש האלוהים פה.
הנביא נתן לי איזהשהו רמז למלוכה והזמין אותי להיות איתו. הנביא קרא לי לגג ונתן לי עוד רמז לכך שאהיה מלך.
פרק י
שמואל שפך עלי שמן בסימן למלוכה. לא האמנתי והוא אמר לי שיתן לי שלושה סימנים וכאשר חזרתי הביתה והכול התגשם. שמואל עשה הגרלה למלך ונבחרתי בהגרלה וכאשר רצו שאלך פחדתי ונחבאתי אל הכלים. וכאשר מצאו אותי ושמואל מר שאין כמוני בכל ישראל. ונהייתי מלך. היו גם כמה שלא שמעו בקולי אבל התעלמתי.
פרק יא
ראיתי אנשים בוכים ושאלתי אותם מדוע? הם ספרו לי את דברי נחש העמוני וכעסתי. לקחתי בקר שחטתי אותו ואמרתי שמי שלא יצא למלחמה אעשה לו כך. וכולם יצאו. הטמנו פך לעמון ואמרנו להם שנכנענו.
ואחר כך הכינו את עמון וניצחנו במלחמה. לאחר המלחמה בני הבליעל אמרו שיהרגו את מי שהתנגד ואמרתי לא יקרה כלום לאף אחד כי יום חג היום.
הציעו לי לחדש את ההמלכה כי עכשיו אין בני בליעל וזבחנו שם כל היום.
פרק יב
שמואל ספר את כל תולדות העם ואת אמונותיו בה' והוריד גשם בקיץ.
פרק יג
אני מולך כבר שנתיים. בחרתי לי 6000 מישראל אלפים היו איתי ואלף עם בני יונתן. בני הרג את נציב פלישתים ופלישתים שמעו. תקעתי בשופר. הפלישתים היו כמו החול אשר על שפת הים המונים. וכל עם ישראל ברח. שמואל לא בא בזמן שתכננו לצאת למלחמה, אמרתי לעם שיתן לי את העולה ואני אעלה אותה. כאשר העלתי את העולה בדיוק שמואל בא.הוא שאל אותי מה עשיתי ועניתי לא שנלחצתי אז העלתי עולה. שמואל אמר לי שהעונש הוא שזרע מלכותי יכרת. כששמואל הלך חילקתי את הצבא ל3 חלקים. לא היה לנו חרש אז לא יכולנו להכין חרבות ונמצאו 2 חרבות רק לי ולבני.
פרק יד
ישבתי על הגבעה. פקדתי את הצבא וגיליתי שיונתן ונושא כליו חסרים. הלכתי לכהן ואמרתי לו שלא יביא את הארון למלחמה. בגלל מעשי יונתן נצחנו במלחמה. נשבעתי בקללה שמי שיאכל עד ערב יומת. שאלתי את ה' אם הוא יתן עוד את הפלישתים לידי ישראל?
והוא לא ענה. גלו שיונתן בני אכל. רציתי להרוג אותו אך העם עצר בעדי.
פרק טו
שמואל אמר לי שה' שלח אותו בשביל שאהרוג את עמלק כל אחד ואת הצאן. פקדתי את העם. אמרתי לחבר שבט הקיני (עם שגרו בשכנות לעמלק עזר גם הוא לישראל) שיברחו כי הם טובים ועמלק רעים. הכינו את עמלק תפסנו את אגג חי ובזזנו את הצאן. אמרו לי לפגוש את שמואל בגלגל. שמואל שאל אותי מה קול הצאן שהוא שומע. עניתי לו שזה הצאן מעמלק. שמואל ספר לי את מה שאמר לו ה' באותו לילה ושה' מתחרט על כך שהמליך אותי. שמואל אמר לי שאני אמור להיות דוגמה ולא לחטוא ועניתי לו שלא עשיתי כלום רק לא הרגתי את אגג ורחמתי על הצאן בשביל להעלות לאלהיו. מואל אמר לי שממש כמו עיט התנפלתי על השלל והוסיף כשאמר שה' מעדיף אמונה מאשר שלל.
עניתי לו שחטאתי אך אני יכול להשתנות והוא ענה שלא. משכתי לו בכנף מעילו והוא נקרע ואז אמר לי שכמו שקרעתי את מעילו כך תיקרע מלכותי.
מאז אני ושמואל לא התראינו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה